Historical records matching Jerry Seinfeld
Immediate Family
-
wife
-
daughter
-
Privatespouse
-
mother
-
father
-
Privatesibling
About Jerry Seinfeld
http://en.wikipedia.org/wiki/Jerry_Seinfeld
Jerome Allen "Jerry" Seinfeld (born April 29, 1954) is an American stand-up comedian, actor, writer, and television and film producer, best known for playing a semi-fictional version of himself in the sitcom Seinfeld (1989–1998), which he co-created and co-wrote with Larry David, and, in the show's final two seasons, co-executive-produced.
In his first major foray back into the media since the finale of Seinfeld, he co-wrote and co-produced the film Bee Movie, also taking on the lead role of Barry B. Benson. In February 2010, Seinfeld premiered a reality TV series called The Marriage Ref on NBC. Seinfeld directed Colin Quinn in the Broadway show Long Story Short at the Helen Hayes Theater in New York which ran until January 8, 2011.
Seinfeld is known for specializing in observational humor, often focusing on personal relationships and uncomfortable social obligations. Comedy Central ranked Jerry Seinfeld as one of the twelve greatest stand-up comedians of all time in its four-part special The 100 Greatest Standups Of All Time.
Stand-up comedian, TV star, car collector
About Jerry Seinfeld (עברית)
ג'רום אלן "ג'רי" סיינפלד
' (באנגלית: Jerome Allen "Jerry" Seinfeld; נולד ב-29 באפריל 1954) הוא סטנדאפיסט, קומיקאי, שחקן, תסריטאי, מפיק ובמאי קולנוע וטלוויזיה יהודי אמריקאי. סיינפלד ידוע בעיקר בשל סדרת הטלוויזיה "סיינפלד", אשר שודרה מ-1989 ועד 1998,אותה הוא יצר וכתב יחד עם לארי דייוויד, וכן כיכב בה בתור הדמות הראשית, "ג'רי סיינפלד", אשר מבוססת על עצמו.
סיינפלד נחשב אחד מאמני הסטנד-אפ המצליחים והמשפיעים בעולם. באפריל 2004, דורג סיינפלד כקומיקאי ה-12 הגדול ביותר בכל הזמנים, כחלק מתוכנית הספיישל של ערוץ Comedy Central, "קומדי סנטרל 100".
בניגוד למרבית הקומיקאים בני דורו, אשר הושפעו רבות מהסאטירה הבוטה של ריצ'רד פריור ולני ברוס, ההומור של סיינפלד מאז ומתמיד התבסס על מצבים יומיומיים פשוטים ולא על נושאים אקטואליים. הוא נמנע מלהשתמש בגסויות או לעסוק בדת, פוליטיקה וסקס. בדיחותיו השנונות והאבסורדיות אודות היבטים כביכול שטחיים של הקיום האנושי (כגון קניות בסופרמרקט, צפייה בטלוויזיה, תורים בקולנוע, הרגלי אכילה ועוד) העניקו ממד אוניברסלי לסטנד-אפ שלו ועזרו לו להגיע לקהל רחב. בשנת 2012 יצר סיינפלד סדרת אינטרנטית בשם קומיקאים במכוניות שותים קפה, אותה הוא מנחה עד היום.
תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 קריירה 2.1 ראשית דרכו 2.2 "סיינפלד" 2.3 לאחר "סיינפלד" 3 חיים אישיים 3.1 חיבה למכוניות 3.2 השקפות פוליטיות ויחסו לישראל 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים ביוגרפיה סיינפלד נולד בברוקלין, ניו יורק שבארצות הברית. אביו של סיינפלד, קלמן, היה בעל מלאכה ובנו של מהגר יהודי מדרום אוקראינה. אימו של סיינפלד, בטי (לבית חוסני) הייתה ממוצא יהודי-סורי - הוריה יוצאי העיר חלב.
סיינפלד גדל בעיירה מספקואה הנמצאת במחוז נסאו, שם למד בבית הספר התיכון העירוני של מספקואה שבלונג איילנד.[1] בהיותו בן 16, הגיע סיינפלד לישראל להתנדב בקיבוץ סער במשך זמן קצר.[2][3] סיינפלד למד שנתיים באוניברסיטת ניו יורק סטייט באוסווגו, ובתום שנת הלימודים השנייה עבר לקווינס קולג' של אוניברסיטת ניו יורק סיטי; בקולג' זה הוא סיים לימודיו בקבלת תואר בתקשורת ותיאטרון.[4]
קריירה ראשית דרכו אחרי כמה הופעות סטנד-אפ במכללה בה למד, החל סיינפלד לגלות עניין בתחום זה.[5] ב-1976, בתום לימודיו בקווינס קולג' של ניו יורק, החל סיינפלד להופיע בערבי במה פתוחים כסטנאדפיסט, ובהמשך הופיע בספיישל של רודני דיינג'רפילד בערוץ HBO.[4] ב-1979 החל סיינפלד להופיע בתפקיד חוזר בסדרת הטלוויזיה "בנסון" בתור פרנקי, שליח דואר שאיש לא רוצה את חברתו.[4] כמה ימים לאחר שהחל עבודתו הגיע סיינפלד למפגש קריאה של התסריט ושם לב כי הוא אינו מופיע בפרק, ומכך הסיק שפוטר - מה שהתברר בהמשך כנכון.[6] במאי 1981 הופיע סיינפלד כסטנדאפיסט אורח בתוכניתו של ג'וני קרסון, וזכה לתשואות גם מקרסון וגם מצד הקהל, ומיד לאחר מכן הופיע בתוכניתו של דייוויד לטרמן.[4]
"סיינפלד" Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סיינפלד ב-1988 חבר סיינפלד לחברו לארי דייוויד, ויצרו ביחד עבור NBC את פרק הפיילוט "סיפורי סיינפלד", שזה הפך גם לשם הסדרה, ששונה בהמשך ל"סיינפלד" - למניעת בלבול עם סדרת הטלוויזיה "סיפורי מרשל". הפרק הראשון של "סיינפלד" שודר ב-5 ביולי 1989, והפרק האחרון שלה ב-14 במאי 1998, כשבסך הכל כללה הסדרה 180 פרקים ב-9 עונות.
יחד עם "סיינפלד", בה הוא גילם את עצמו, שיחקו בסדרה בתפקידים הראשיים גם ג'וליה לואי-דרייפוס בתפקיד איליין בניס, מייקל ריצ'רדס בתפקיד קוזמו קריימר, וג'ייסון אלכסנדר בתפקיד ג'ורג' קוסטנזה.
בחלוף הזמן, צברה הסדרה פופולריות עצומה, מה שלא זכתה לקבל בתחילה, והיא הפכה לאחת מסדרות הטלוויזיה הנצפות ביותר בארצות הברית. שלוש עונותיה האחרונות של הסדרה זכו לממוצע של כ-30 מיליון צופים, וכן שאר העונות זכו לממוצע צופים נאה, שנע בין 15 ל-20 מיליון צופים. פרק הסיום של הסדרה זכה לכ-76 מיליון צופים, ובכך הפך לפרק השלישי הנצפה ביותר של סדרת טלוויזיה בארצות הברית.[7]
לאחר "סיינפלד" ב-1998 יצא סיינפלד למסע הופעות מיוחד שכותרתו "אני מספר לך את זה בפעם האחרונה". אלבום באותו שם יצא באותה שנה, מורכב מחומרים ממופע זה.
לאחר שהופסק שידור הסדרה, חזר סיינפלד למקורות, והחל להופיע שוב במועדוני סטנד-אפ. תהליך השגת החומרים למופע שלו הוסרט לסרט התעודה "הקומיקאי". סיינפלד כתב גם מספר ספרים, כשרובם מכילים חומרים ממופעים ישנים שלו.
חברת האשראי אמריקן אקספרס שכרה את שירותיו של סיינפלד למסע פרסום ובו מספר מצומצם של סרטונים; הוא הופיע בפרסומת אחת של דקה, ששודרה במחצית משחק הסופרבול ב-2001, ובשתי פרסומות לאינטרנט בבימויו של בארי לוינסון, המציגות את סיינפלד עם גיבורו משכבר הימים - סופרמן.[8]
ב-2007 הפיק סיינפלד ואף כיכב בתפקיד הראשי בסרט אנימציית התלת-מימד "כוורת בסרט", שיצא לאקרנים ב-2 בנובמבר 2007. במסע יחסי הציבור שליוו את יציאת הסרט, הגיע סיינפלד ב-23 בנובמבר 2007 לביקור קצר גם בישראל. בביקורו נפגש עם נשיא המדינה שמעון פרס, עם ראש הממשלה אהוד אולמרט ועם השחקן שמדבב בעברית את תפקידו של סיינפלד איל קיציס.[9]
סיינפלד השתתף בתפקידי אורח משמעותיים בסדרות הקומדיה "רוק 30",[10] "לואי"[11] ו"תרגיע" (בכיכוב שותפו ליצירת "סיינפלד", לארי דייוויד).[12]. בנוסף, הוא נטל חלק בעוד כמה תוכניות בתפקידי אורח יותר קטנים.
ביולי 2012 סיינפלד השיק סדרה אינטרנטית חדשה בשם "קומיקאים במכוניות שותים קפה", בה הוא מארח את חבריו הקומיקאים ברכבי אספנות.[13] בדצמבר 2015 הוא אף אירח בתוכניתו את נשיא ארצות הברית דאז ברק אובמה.[14]
בדצמבר 2015 הגיע סיינפלד שוב לישראל, וערך ארבע הופעות בהיכל מנורה מבטחים.[15]
ב-30 בדצמבר 2017, הופיע סיינפלד פעם נוספת בישראל, וערך שתי הופעות באותו ערב בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב.[16]
חיים אישיים
ג'רי ואשתו ג'סיקה סיינפלד, 2010 סיינפלד נולד למשפחה יהודית ומזדהה כיהודי, למרות התנסות קצרה בסיינטולוגיה בשנות ה-30 שלו.
בצעירותו, ב-1984, התארס עם הקומיקאית האמריקאית היהודייה בשם קרול לייפר, אך הם נפרדו. בשנות ה-30 המאוחרות לחייו, היה סיינפלד במערכת יחסים במשך ארבע שנים עם אמריקאית-יהודייה בשם שושנה לונסטיין שהייתה בת 17 בתחילת הקשר.[1] מאז 1998 הוא בזוגיות עם מחברת הספרים האמריקאית ג'סיקה סקלר (במקור: נינה דניאל סקלר), אותה פגש במועדון ספורט של ריבוק, אף שהייתה בזמנו נשואה טרייה למישהו אחר. הם התחתנו ב-25 בדצמבר 1999, ונולדו להם שלושה ילדים: הבת סשה (7 בנובמבר 2000), הבן ג'וליאן קאל (1 במרץ 2003) והבן שפרד קלן (22 באוגוסט 2005).
בנובמבר 2014 טען סיינפלד כי הוא נמצא לכאורה על הספקטרום האוטיסטי, באומרו: "הגעתי למסקנה שאני נמצא בספקטרום האוטיזם, גם אם ברמה נמוכה. התחלתי לקלוט שלפעמים אני לא שם לב לדברים הנכונים. ומעבר לזה, אנשים מדברים אליי מדי פעם ואני לא מבין חלק מהדברים שהם אומרים לי. זה לא שאני במצב בלתי תפקודי, אבל בהחלט יש לי איזושהי בעיה ומשהו בלתי תקין אצלי".[17] בסוף אותו חודש חזר בו סיינפלד מדבריו והצהיר שאינו שייך לספקטרום האוטיסטי, באומרו: "אני לא בספקטרום האוטיסטי; רק ראיתי מחזה בנושא, התחברתי לזה ברמה מסוימת וייחסתי זאת לעצמי. זה כל מה שאמרתי".[18]
ב-2012 סיפר סיינפלד שהוא עושה מדיטציה כבר ארבעים שנה.
חיבה למכוניות סיינפלד, חובב ואספן רכב נלהב, מחזיק באוסף גדול של מכוניות פורשה. הוא שכר האנגר בשדה תעופה בסנטה מוניקה, קליפורניה, לתקופת זמן ארוכה כדי לאחסן שם חלק מאוסף כלי הרכב שלו.
על פי הערכות, סיינפלד מחזיק בכ-50 דגמי מכוניות מתוצרת פורשה. פול בניסטר כתב פעם כי באוסף של סיינפלד יש: דגמי פורשה 911 משנים שונות; 10 פורשה בוקסטר בצבעים שונים; וכן פורשה 550 "ספיידר", המפורסמת, מ-1955, אותו מודל - בצבע פנינה אפורה - בה נהג השחקן ג'יימס דין, כאשר הוא התרסק בתאונה ומת. בסדרת הטלוויזיה בערוץ דיסקברי "רדיפה אחר מכוניות קלאסיות", נטען כי סיינפלד מחזיק בפורשה היחידה בעלת קירור-אוויר, שיוצרה אי פעם. אחת מן המכוניות באוסף שלו היא פורשה 959 (ששוויה כ-700,000 דולר) ממנה נבנו רק 292 יחידות אי-פעם. הוא אינו רשאי לנהוג בה, כי הרכב לא מורשה חוקית לנסיעת כביש - משום שמעולם לא נערכו לדגם זה מבחני הזיהום והריסוק האמריקאיים, הואיל וחברת 'פורשה' סרבה לתרום ארבעה רכבים ממודל 959 לצורך מבדקי ההרס. הוא ייבא את הרכב למטרות תצוגה, בתנאי שהוא לא יהיה מונע על כביש בתחומי ארצות הברית. המכונית נעשתה חוקית לנהיגת כביש שם ב-1999 תחת החוק הפדרלי "Show and Display". בפברואר 2004 סיינפלד כתב מאמר בנושא כלי רכב, הסוקר את הדגם פורשה קאררה GT.
ב-2008 סיינפלד היה מעורב בתאונת דרכים כאשר בלמי הפיאט 500 שלו (משנת 1967) כשלו, וכדי להימנע מכניסה לצומת, הוא משך את בלם החירום תוך התהפכות חדה, מה שבסופו של דבר גרם למכונית לעצור על צידה; סיינפלד לא נפגע בתאונה. בתוכנית האינטרנט 'קומיקאים במכוניות שותים קפה', סיינפלד סיפר כי "הלמבורגיני מיורה היא המכונית היפה ביותר שתוכננה אי פעם".
במרץ 2016 מכר ג'רי סיינפלד 17 מכוניות פורשה מאוספו הפרטי, בסכום כולל של למעלה מ-22 מיליון דולרים.[19][20]
השקפות פוליטיות ויחסו לישראל סיינפלד העניק תרומות לגופים פוליטיים אמריקאיים, כולל לקמפיין הבחירות לנשיאות של ג'ורג' וו. בוש מן המפלגה הרפובליקנית, ולזה של אל גור מהמפלגה הדמוקרטית ב-2000. בהמשך, הוא תרם לעוד ארבעה מתמודדים אחרים מהמפלגה הדמוקרטית, ב-2000 ו-2004.
סיינפלד הגיע כמה פעמים במהלך חייו לישראל, גם למופעים וגם לנופש, כשבצעירותו הוא אף התנדב לעבודה בקיבוץ סער.[2][3] ב-2018 הוא בא עם משפחתו לביקור קצר בארץ לרגל הופעות סטנד-אפ שערך, והחליט להאריך את שהותו מעבר לשבוע כדי לבקר גם בבסיסים של צה"ל בשטחי יהודה ושומרון[2]. כשהועלו תמונות שלו משם לרשתות החברתיות הדבר גרר תגובות מעורבות מצד עיתונאים אמריקאיים ומצד גולשים פרו-פלסטיניים בעולם.[3]
קישורים חיצוניים מיזמי קרן ויקימדיה ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ג'רי סיינפלד ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'רי סיינפלד Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי
של ג'רי סיינפלד F icon.svg ג'רי סיינפלד , ברשת החברתית פייסבוק Twitter logo initial.svg ג'רי סיינפלד , ברשת החברתית טוויטר Instagram logo 2016.svg ג'רי סיינפלד , ברשת החברתית אינסטגרם IMDB Logo 2016.svg ג'רי סיינפלד , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) ג'רי סיינפלד , באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי Allmovie Logo.png ג'רי סיינפלד , באתר AllMovie (באנגלית) Rotten Tomatoes logo.svg ג'רי סיינפלד , באתר Rotten Tomatoes (באנגלית) ג'רי סיינפלד , באתר Metacritic (באנגלית) ג'רי סיינפלד , באתר TV.com (באנגלית) האתר של "קומיקאים במכוניות שותים קפה" ליאת אלקיים, האם ג'רי סיינפלד סוף סוף הצליח לעשות תוכנית על כלום? , באתר הארץ, 30 באוגוסט 2012 ג'ונה וויינר, ניו יורק טיימס, ראיון - ג׳רי סיינפלד פשוט לא יכול להפסיק , באתר הארץ, 17 בינואר 2013 דודי כספי, סיינפלדמאניה , באתר ישראל היום, 16 באוקטובר 2015 עמי פרידמן, המופע של סיינפלד: ידה ידה ידה, האיש גאון , באתר ynet, 19 בדצמבר 2015 רועי פודים, המאסטרו , באתר "ידיעות אחרונות", 12 בדצמבר 2017 דייב איצקוף, ניו יורק טיימס, "אני מת על שגרה. היא שומרת עליי מדיכאון" , באתר הארץ https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%A8%D7%99_%D7%A1%D7%99%D7...
-----------------------------------
http://en.wikipedia.org/wiki/Jerry_Seinfeld
Jerome Allen "Jerry" Seinfeld (born April 29, 1954) is an American stand-up comedian, actor, writer, and television and film producer, best known for playing a semi-fictional version of himself in the sitcom Seinfeld (1989–1998), which he co-created and co-wrote with Larry David, and, in the show's final two seasons, co-executive-produced.
In his first major foray back into the media since the finale of Seinfeld, he co-wrote and co-produced the film Bee Movie, also taking on the lead role of Barry B. Benson. In February 2010, Seinfeld premiered a reality TV series called The Marriage Ref on NBC. Seinfeld directed Colin Quinn in the Broadway show Long Story Short at the Helen Hayes Theater in New York which ran until January 8, 2011.
Seinfeld is known for specializing in observational humor, often focusing on personal relationships and uncomfortable social obligations. Comedy Central ranked Jerry Seinfeld as one of the twelve greatest stand-up comedians of all time in its four-part special The 100 Greatest Standups Of All Time.
Stand-up comedian, TV star, car collector
Jerry Seinfeld's Timeline
1954 |
April 29, 1954
|
Brooklyn, New York, United States
|
|
2000 |
November 7, 2000
|
New York, NY, United States
|
|
2003 |
March 1, 2003
|
New York, United States
|
|
2005 |
August 22, 2005
|
New York, United States
|