Rabbi Pinchas Shapira, Koritzer Rebbe

Rebbe Pinchas of Koretz, a disciple of the Baal Shem Tov. The Baal Shem Tov once remarked of him, "A soul such as that of Reb Pinchas comes down to this world only once in 500 years."

According to the Baal Shem Tov, "There are three famous Jewish families that are pure, generation after generation: Horowitz, Margolios and Shapiro".

"The Light and Fire of the Baal Shem Tov" by Yitzhak Buxbaum

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%A9%D7%A4%...

____________________

• Rebbe Pinchas of Koretz
• "‪Men of silk: the Hasidic conquest of Polish Jewish Society‬" By Glenn Dynner
• Jewish Dynasties
• History of Hasidut
• http://he.wikipedia.org/wiki/פנחס_שפירא_מקוריץ

REBBE PINCHAS OF KORETZ (1726-1791)

Rebbe Pinchas of Koretz was born in Shklov, White Russia (now Belarus), in 1726. His father was Rabbi Avraham Abba Shapiro [or Shapira], the descendant of an illustrious line of Talmudic scholars.

R' Pinchas was thoroughly educated in Torah, Tanach, and Talmud; in addition, he studied the writings of the great medieval Jewish philosophers, as well as mathematics, sciences, and Hebrew grammar.

R' Pinchas first married Treina, the daughter of Jonah Weill of Slavuta; after her death, he married Yuta.

His children were

• - Rabbi Judah Meir of Shepetovka, who married Sarah, daughter of R' Jacob Samson of Shepetovka;
• - Rabbi Moses of Slavuta, who married Rachel, the daughter of a rabbinical judge in Prague;
• - Rabbi Jacob Shimshon of Zaslaw, who married a daughter of Rabbi Dov of Zaslaw;
• - Rabbi Ezekiel of Ostrog, who married a daughter of Joseph of Polonne;
• Rabbi Elijah, who married a daughter of Joseph of Wanisnowiec; and Rezel (or Sarah) Sheindel, who married Rabbi Samuel of Koniow, Kolinblat, and Zwenigorodka .

According to Rabinowicz, Treina was the mother of the first two sons, Meir and Moses, and Yuta was the mother of the other children .

R' Pinchas's son Rabbi Moses established a Hebrew printing press in Slavuta, which was later owned by his sons Shmuel Abba and Pinchas.

His descendants include

• Rabbi Yehuda Meir Shapiro of Lublin, the originator of the Daf Yomi program;
• Hava Shapiro, a writer and diarist;
• Menachem Mendel Hager, known as the Tzemach Tzaddik, the first rebbe of Vizhnitz;

and, reputedly,

• Moshe Feldenkrais, the developer of a physical therapy method.

  ---

  ---

http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16945&siteLang=3#ad-image-0

GEDCOM Note

From Geni.com:

Rabbi Pinchas Shapira, Koritzer Rebbe

Rebbe Pinchas of Koretz, a disciple of the Baal Shem Tov. The Baal Shem Tov once remarked of him, "A soul such as that of Reb Pinchas comes down to this world only once in 500 years."

According to the Baal Shem Tov, "There are three famous Jewish families that are pure, generation after generation: Horowitz, Margolios and Shapiro".

"The Light and Fire of the Baal Shem Tov" by Yitzhak Buxbaum

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%A9%D7%A4%...

____________________

Rebbe Pinchas of Koretz "‪Men of silk: the Hasidic conquest of Polish Jewish Society‬" By Glenn Dynner Jewish Dynasties History of Hasidut http://he.wikipedia.org/wiki/פנחס_שפירא_מקוריץ REBBE PINCHAS OF KORETZ (1726-1791)

Rebbe Pinchas of Koretz was born in Shklov, White Russia (now Belarus), in 1726. His father was Rabbi Abraham Abba Shapiro [or Shapira], the descendant of an illustrious line of Talmudic scholars.

R' Pinchas was thoroughly educated in Torah, Tanach, and Talmud; in addition, he studied the writings of the great medieval Jewish philosophers, as well as mathematics, sciences, and Hebrew grammar.

R' Pinchas first married Treina, the daughter of Jonah Weill of Slavuta; after her death, he married Yuta.

His children were:

- Rabbi Judah Meir of Shepetovka, who married Sarah, daughter of R' Jacob Samson of Shepetovka; - Rabbi Moses of Slavuta, who married Rachel, the daughter of a rabbinical judge in Prague; - Rabbi Jacob Shimshon of Zaslaw, who married a daughter of Rabbi Dov of Zaslaw; - Rabbi Ezekiel of Ostrog, who married a daughter of Joseph of Polonne; Rabbi Elijah, who married a daughter of Joseph of Wanisnowiec; and Rezel (or Sarah) Sheindel, who married Rabbi Samuel of Koniow, Kolinblat, and Zwenigorodka.

According to Rabinowicz, Treina was the mother of the first two sons, Meir and Moses, and Yuta was the mother of the other children .

R' Pinchas's son Rabbi Moses established a Hebrew printing press in Slavuta, which was later owned by his sons Shmuel Abba and Pinchas.

His descendants include Rabbi Judah Meir Shapiro of Lublin, the originator of the Daf Yomi program; Hava Shapiro, a writer and diarist; Menachem Mendel Hager, known as the Tzemach Tzaddik, the first rebbe of Vizhnitz; and, reputedly, Moshe Feldenkrais, the developer of a physical therapy method. http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16945&siteLang=3#ad-image-0

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%A9%D7%A4...

רבי פנחס שפירא מקוריץ (תפ"ו, 1726 - י' באלול תקנ"א, 1791) היה מתלמידיו הקרובים של הבעל שם טוב, מגדולי אדמו"רי החסידות במאה ה-18. נולד בעיר שקלוב בשנת 1726, לרבי אברהם אבא, נצר למשפחה מיוחסת מצאאצי רבי נתן נטע שפירא בעל ה"מגלה עמוקות". אמו הייתה צאצא של הראב"ן. נקרא על שם סבו רבי פנחס שפירא, מגיד מישרים בשקלוב. גדל והתחנך בעיר הולדתו, וכבן למשפחת ליטאית למדנית למד והעמיק בתלמוד ובפוסקים, וכבר בצעירותו רשם לעצמו חידושים ופלפולים שנדפסו מאוחר יותר בספר גבעת פנחס. בנוסף רכש ידיעות בדקדוק ובספרי הפילוסופיה של ימי הביניים. נישא לטריינא בת הרב יונה וייל מסלאוויטא (אחיינו של הקרבן נתנאל). בעקבות עלילה שהעלילו על אביו בשקלוב נאלצה משפחתו לעזוב את העיר ולעבור למירופול שבאזור ווהלין, שם החל אביו שהיה מתנגד לחסידות להכיר את הבעל שם טוב, עד שהפך לתלמידו. הבן, רבי פנחס, הלך בעקבות אביו ודבק בתנועה החסידית ובתורתה, ועם זאת, הוא נותר ייחודי בהשקפותיו ובדרכו החסידית. בהיררכיה החסידית, נמנה רבי פנחס מקוריץ עם תלמידיו הבכירים של הבעל שם טוב, יחד עם המגיד ממעזריטש, רבי יעקב יוסף מפולנאה ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. רבי פנחס ישב בעיר קוריץ, ולאחריה בעיר אוסטרהא. בשנת תקנ"א עזב רבי פנחס את אוסטרהא על מנת ללכת לארץ ישראל, אולם בדרכו התעכב בעיר שיפיטובקה (אנ'), בה חלה ונפטר בי' באלול אותה שנה. נקבר בבית הקברות הישן בעיר. בהמשך הועברה מצבתו לבית הקברות החדש אך קברו לא הועבר. רבים מגדולי החסידות בדור השני והשלישי הגיעו לבית מדרשו, בהם כאלו שעוד הספיקו לפגוש את הבעל שם טוב. תלמידו המפורסם הוא רבי רפאל מברשיד. עוד מתלמידיו: רבי יעקב שמשון משיפיטובקה, רבי בנימין זאב מבלטא, רבי יוסף מרשקוב. לרבי פנחס מקוריץ היו חמישה בנים ובת. שני נכדיו היו בעלי דפוס עברי בעיר סלאוויטא בשם "דפוס סלאוויטא". אין ספר שחיבר הרבי מקוריץ. קיימת מסורת על ספר שנכתב בכתב ידו המקורי, אך בקרב צאצאי רבי פנחס, המדפיסים מסלאוויטא, הייתה מסורת שאין להדפיס את הספר. עיקרי תורתו וסיפורי צדיקים הקשורים בו מכונסים בספר מדרש פנחס (ח"א - וורשה תרל"ו, ח"ב - לובלין תר"ס), שנכתב על ידי תלמידיו; ובספר "מדרש פנחס החדש" (וורשה תר"ע). בסוף הספר מדרש פנחס נרשם שהוא עצמו ביקש מצאצאיו ותלמידיו שילמדו את ספרו מדי יום. הספר כולל גם סיפורים והדרכות של תלמידיו, בחלקים נפרדים. קטעים מתורתו, הודפסו כנספחים בספרים שונים. בשנת תשס"ג (2003) הודפסו בבני ברק שני כרכים הכוללים מתורתו ותולדותיו בצירוף מפתחות ונספחים, בשם "אמרי פנחס השלם".

רבי יהודה מאיר רבה של שיפיטובקה, חתנו של רבי יעקב שמשון משיפיטובקה. היה תלמידו של רבי חיים מקרסנה שהכתירו לאדמו"ר. נפטר כ"ט בניסן תקפ"ט. רבי דב בערצ'ה מטלוסט. היה חתנו של רבי נפתלי הירץ מזינקוב ובזיווג שני של רבי צבי הירש מזידיטשוב. כיהן כרב בסקאלה, שיפיטובקה וטלוסט. לאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו"רות. נפטר בכ"ו באדר תר"י. חתניו רבי יעקב יצחק רבינוביץ מפשיסחא ורבי אהרן מסלחוב נינו של רבי צבי בן הבעל שם טוב. בנו הרביעי רבי יהודה מאיר משאץ. רבי יעקב שמשון משאץ. חתן הרב שמואל יצחק שור. רבי מאיר שפירא מלובלין. רבי אברהם שפירא. כיהן כאדמו"ר מטלוסט בארצות הברית. רבי יוסף חתנו של רבי יצחק מקאליס בנו של הדגל מחנה אפרים. נפטר בצעירותו בכ"ג באדר תקפ"ו. רבי חיים שמעון מטלוסט (-י"ד בשבט תרס"א). רבי דב בער (בערצ'י) מטלוסט (-ט"ז בחשוון תרצ"ב). רבי אלתר אב"ד ויקנה ואחר כך בצ'רנוביץ. מחבר ספר בית ישראל. חתנו של רבי ישראל מבאקו נכדו של רבי דוד מסטפין. שאר ילדיו:רבי פנחס משיפיטובקה, חתניו: רבי יוסף מאוסטילא, רבי חיים מקוסוב, רבי אריה לייב וורטהיים מבנדר ו(בזיווג ראשון-) רבי מאניס עלנבויגן מלבוב ו(בזיווג שני) רבי מיכל מקאשיווקא. רבי משה מסלאוויטא. היחיד מאחיו שלא כיהן במשרת רבנות רשמית. חתן רבי יצחק דיין בפולנאה (אביו של רבי גדליה מליניץ). הוא פתח את בית הדפוס בסלאוויטא. נפטר ט' בכסלו ת"ר. חתניו היו רבי יצחק טברסקי מקוריסטשוב ורבי פנחס מצ'רני-אוסטראה. רבי שמואל אבא. נולד בשנת תקמ"ד. היה חתנו של רבי אריה לייב מחמלניק (נכד רבי אלימלך מליז'נסק). בשנת תקצ"ה ישב עם אחיו במאסר בעקבות הלשנת שקר לשלטונות על הריגת עובד בבית הדפוס. לאחר שחרורו בשנת תרט"ז החל לכהן באדמו"רות. נפטר בטפליק בה' באדר תרכ"ד. רבי אריה לייב מז'יטומיר. חותנו של רבי ברוך הגר מויז'ניץ. חתניו:רבי גדליה אהרן מליניץ, רבי יעקב יצחק ממקארוב רבי פנחס יוסף שפירא בן דודו רבי דב בער מטלוסט. רבי פנחס. ישב עם אחיו בכלא. נפטר י"ד בתמוז תרל"ב. בנו רבי יהושע העשיל היה בעל הדפוס אחריו. בנו רבי משה היה חתן רבי משולם זוסיא מזינקוב. חתניו היו רבי גדליה ממאלין ו(לפי גירסת סקווירא) רבי זושא מצ'רנוביל. רבי מרדכי. רבי יעקב שמשון מזסלב. נולד בשנת תקל"ב. היה חתנו של רבי דב רבה של זסלב ולאחר פטירתו מילא את מקומו. נפטר י"ג בשבא תקס"ח. רבי ישכר דב מזאסלב. ממלא מקום אביו ברבנות. חתנו של בן דודו רבי יוסף בן רבי יהודה מאיר. רבי פנחס יוסף שפירא-דכנר. חתן בן דודו של אביו רבי חיים מקוסוב. נפטר א' באלול תרל"ד. רבי יעקב מדליטין. חתן רבי ישראל מדליטין. חותן רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב ורבי יהושע מריבטיטש. רבי חיים. חתן רבי שמעלקע מסערט. ממלא מקום חמיו באדמו"רות. חותנו של רבי יעקב מסאסרגן. נפטר י"א בטבת תרצ"א. רבי יחזקאל מאוסטרהא. נישא לבתו של רבי יוסף מפולנאה. בניו היו רבי חיים ורבי אברהם. רבי אליהו, חתן רבי יוסף מוונישניבץ. שרה (רחל) שיינדל אשת רבי שמואל אב"ד קלינבלאט נכדו של רבי משה מחכמי הקלויז בברודי. צאצאים ששימשו באדמ"רות היו: רבי מרדכי מקמינקא-קוריץ, (בן רבי שלמה דב מברשיבקה, בן רבי אפרים חיים, בן רבי פנחס משיפיטובקה בן רבי מרדכי בן רבי משה). נולד בי"ז בטבת תר"נ, היה חתנו של רבי שלום יוסף מקרסנה. מילא את מקום אביו ברבנות בורשיקבקה ואחר כך עבר לקמינקא. בשנת תרפ"ג היגר לארצות הברית. נפטר בא' בסיוון תש"ז. בנו הוא הרב שלמה דב שפירא רב "קהל בני אברהם" בשכונת קיו גורדן הילס (אנ') שבקווינס. רבי שמואל, אחיו של רבי מרדכי מקמינקא. היה חתנו של רבי אברהם לנדמן משפיטובקה ומממלא מקומו משנת תרפ"ג. בשנת תרצ"ה עבר למוסקבה ובשנת תרצ"ח הוגלה לסיביר שם נהרג בח' בניסן תש"ג. בנו רבי שלמה דב התגורר ברוסיה עד שנת תשל"ב, אז היגר לארצות הברית וכיהן שם באדמו"רות שיפיטובקה. גיסו של רבי שמואל, רבי דוד שפירא, אף הוא מצאצאי רבי פנחס (בן רבי פנחס יהודה בן רבי יצחק גדליה) כיהן באדמו"רות ביילביסטגראד ובשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל בה נפטר בג' באב תרצ"ה. רבי פנחס שפירא מקכניא (בן הרב שלום רובינשטיין אב"ד לאנשין בן הרב חיים מנחם אב"ד צ'רניליצה חתן רבי מנחם מאניס עלנבויגן חתן רבי יהודה מאיר משיפיטובקה), חתנו של רבי מאיר מקרעטשניף. אמו הייתה בתו של רבי שלום מרדכי שבדרון. כיהן משנת תר"ע כאדמו"ר בסטרי ומתרע"ח בוישווה העליונה (אויבער וישווה). היה מפורסם בקדושתו ובתורתו. נרצח בשואה. חתנו רבי מנחם מנדל טאוב מקאליב הוציא את ספרו "צפנת פענח". בנו רבי שלום ישכר בער (תר"ס - י"א באדר תשי"ז) מילא את מקום אביו. היה חתנו של דודו רבי איתמר מנדבורנה. כיהן בנאויסליץ, בירושלים ומתרצ"ט בברונקס. אחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי מאיר שנפטר בי"ז בתמוז תשנ"ח. חתנו של רבי ישכר בער היה רבי ישראל מדומברובה. הרב שמשון אהרן פולונסקי היה צאצא של רבי פנחס דרך חתנו רבי שמואל.

(ויקיפדיה)

רבי פנחס שפירא מקאריץ רבי פנחס שפירא מקוריץ זי"ע נולד בשנת תפ"ח בעיר שקלוב שבליטא לאביו הרה"ק ר' אברהם אבא זצ"ל, משעברה המשפחה משקליר למירופול נתפס הרה"ק ר' פנחס לחסידות של הבעש"ט חייו רבי פנחס מקוריץ נולד בעיר שקלוב שבליטא אך משפחתו מקורה מהעיר שפייאר שרבים מתושביה היהודים נהרגו בזמן המסעות שנערכו בימי הביניים, ומכאן מקור שם משפחתו שפירא. בעודו נער צעיר החל לשקוד בלימוד תנ"ך, תלמוד ופוסקים ורשם לעצמו הערות, חידושים, פילפולים וחילוקים. את לימודי הדקדוק והחשבון למד מתוך עיונו בספרי הפילוסופיה של ימי הביניים. בעקבות עלילה שהעלילו עליו נאלץ לעזוב את שקלוב ולנדוד עד למירופול שבאיזור ווהלין באוקראינה, לאחר זמן עבר לעיר פולנאה שם התפרנס מהוראה. כאשר שמעו של הבעש"ט הגיע לאוזנו, התנגד בכל מאודו לתנועת החסידות אך לאחר שהתוודע לחסידות מקרוב, נעשה לתלמיד מובהק של הבעש"ט. ר' פינחס קבע את מושבו בקוריץ ואלפי אנשים נהרו אליו. משם עבר לאוסטראה ונהג נשיאותו ברמה. קירבתו לבעש"ט הבעש"ט העריץ מאד את רבי פנחס, פעם כשאר חלה רבי פנחס שלח אליו הבעש"ט רופא כדי שיקיז מדמו, [%D7%A1%D7%95%D7%92 של רפואה בימים ההם] לפני שיצא הרופא לרבי פנחס אמר לו הבעש"ט לרופא המקיז: אם תוכל לכוון בהקזה ראשונה להוציא דם שנחוץ מוטב ואם לאו אל תקיז כי "דמו יקר מאד שהוא משומר עוד מששת ימי בראשית". עבודתו היה מזהיר את חסידיו להתרחק מהשקר והגאוה, "ממנה נמשכת מרה שחורה". וכן להתפלל בהשכמה "לפני שהעולם מתמלא בדברי שטות והבל וטרם שהפה ידבר דברי הבאי". ידוע היה בעבודתו על מידת האמת ובהרחקת מדת השקר, ומוסרים בשמו שאמר פעם: "שום דבר לא היה קשה עלי כמו השקר, לקח לי י"ג שנה ונשברו כל אברי וכל עצמותי, אבל יצאתי ממנו, ואפילו תנועה אחת לא תהא אצלי בשקר". הסתלקותו בסוף ימיו ביקש רבי פינחס לעלות לארץ ישראל, רבי פנחס עזב את אוסטראה בדרכו התעכב בשפיטובקא. שם חלה את מחלתו האחרונה. בי' אלול שנת תקנ"א היה זה בערב שבת קודש, נפטר רבי פנחס ונקבר בבית הקברות העתיק של העיר שפיטובקא. משפחתו אביו: ר' אברהם אבא. בניו: רבי אליהו, רבי יהודה מאיר שפירא משפיטובקא, רבי יחזקאל, רבי יעקב שמעון שפירא מזסלב ורבי משה שפירא מסלוויטא חתנו: רבי שמואל פלונסקי מקאלניבלאט סבא: רבי נתן נטע בעל המגלה עמוקות (מצד אביו) תלמידיו מתלמידיו: ר' זאב מבאלטה, רבי זאב מז'יטומיר ספריו מדרש פינחס נופת צופים מקום קבורתו בעת פטירתו, נקבר רבי פנחס בבית הקברות העתיק של שפיטובקא העומד כיום במרכז העיירה שפיטובקא. רבי פנחס היה מאחרוני הנקברים בו וזמן מועט אחרי פטירתו עברו לטמון את הנפטרים בבית החיים "החדש", שם טמונים גם נכדי רבי פנחס קאריצער. לפני כ-30 שנה, החליטו השלטונות הקומוניסטיים להחריב את בית הקברות. הם פרסמו צו הריסה והודיעו ברבים כי בית הקברות יהרס בקרוב. בעקבות הצו, העבירו אנשים רבים את קברות זקניהם ואת רוב המצבות שבבית החיים הישן לבית החיים החדש. ומאז הופיעה בבית הקברות החדש מציבה שעליה כתוב כי כאן הוא קברו של רבי פנחס מקאריץ. נוסח המציבה, היה שונה לחלוטין מהנוסח המקורי שהיה כתוב על מצבתו רבי פנחס. וכך, לאחר נפילת מסך הברזל, פקדו אנשים שביקשו להשתטח על ציונו של רבי פנחס, את הקבר שבבית הקברות החדש, בעוד זקנים וחשובים טוענים כי לא שם הוא קברו, כי אם בבית הקברות הישן ובעוד כך מעידים גם זקניה היהודים של שפיטובקא, שהצביעו על מיקומו המדויק של קבר רבי נפחס קאריצער בבית החיים העתיק, במרכז העיירה וטענו כי שם שם הוא מקום קבורתו ולא בשום מקום אחר. מכאן, נעבור לעיירה סלאוויטה, שם התגורר יהודי שומר תורה ומצוות ממשפחת ליברזון, ששימש כעין "רב" בלתי רשמי בסלאוויטה וסביבתה בימי האפיהל הקומונסטיים. על אפם ועל חמתם של השלטונות הוא שמר על דתו, שימש כשוחט ומוהל וכו' בכל האזור והוא הוא זה ששם את מצבתו החדשה של רבי פנחס בבית הקברות החדש. הרב ליברזון נפטר בסוף שנות ה80 ובתו עלתה לארץ ולעת זקנותה, לפני כשנה, אושפזה בבית החולים. כאשר שמע הרב ישראל מאיר גבאי, יו"ר אהלי צדיקים, את שמעה של אותה זקנה למשפחת ליברזון וכי אביה העמיד את המצבה החדשה, הוא נסע אליה מיד לבית החולים יחד עם ידיד ומסרטת וידאו, על מנת לשמוע ממנה מה בדיוק קרה שם, והאם אכן הועבר רבי פנחס לבית הקברות החדש. וזה סיפורה: כאשר הוציאו השלטונות צו הריסה לבית הקברות, הזמין אביה – שביקש לפחות לשמר את זכרו של רבי פנחס – מצבה, רשם עליה נוסח האומר ש:פה נטמן רבי פנחס מקוריץ וכו', העמיס את המצבה על עגלה ונסע איתה, ביתו, מספרת הסיפור, בלילה לשפיטובקה, לבית הקברות החדש, שם העמיד את המצבה. "אבא", שאלה אותו ביתו, "מדוע אינך מעביר את הקבר?" "אני מפחד מהשלטונות", ענה לה אביה. וכך, מעבר לכל ספק, התברר כי אכן, רבי פנחס קבור במקום עליו הצביעו זקני העיירה, בבית הקברות העתיק. ומליברזון, לנכדי רבי פנחס, שכאשר שמעו את הספקות על מקום מנוחת סבם הגדול ואת סיפורה של ליברזון, פנו לאחד מגאוני הדור ושאלוהו מה יעשו, ואיך יבררו האם אכן הועבר רבי פנחס לבית הקברות החדש או לא. "תחפרו", הייתה תשובתו של רבי חיים, שאף הורה לפרסם כי הוא זה שהורה לחפור בבית הקברות החדש. הלכו, חפרו ולא מצאו דבר. לא חלל קבר ולא קבר. היתה זו קרקע בתולה שמעולם לא נחפרה ומלבד מצבה לא היה בה דבר. אולם, הסיפור אינו מסתיים כאן: מקום הקבורה המדויק, עליו הצביעו כולם בבית הקברות העתיק, עמד כעת במרכז שפיטובקא, בחצרו של גוי פלוני, שסירב בכל תוקף להרשות להקים אוהל בחצרו. כל הנסיונות לשכנעו למכור את השטח או להקים בו אוהל עלו בתוהו. זמן קצר אחר כך נפטר אותו גוי והשטח עבר ליורשיו: שני בניו וביתו, שזמן קצר לאחר מכן קיבלו הצעה למכור את השטח לגורמים מקומיים שחפצו להקים עליו מרכז מסחרי. בחסדי שמים, הסכימו היורשים למכור את השטח לאגודה בסכום גבוה מאוד, הלוואה נלקחה, הכסף הושג – והשטח נקנה. לאחר רכישת השטח נמצאו יסודות האוהל, בדיוק במקום המדובר, ואוהל חדש הולך ונבנה שם, ומאחוריו, בביתו של הבעלים שסירבו למכור את השטח כלל, תוקם הכנסת אורחים למען העולים להשתטח על ציון הרה"ק רבי פנחס מקאריץ.