Andre Spitzer

מתוך אתר לזכר אזרחים חללי פעולות איבה

Andre Spitzer (4 July 1945 – 6 September 1972), was a fencing master and coach of Israel's 1972 Summer Olympics team. He was one of 11 athletes and coaches taken hostage and subsequently killed by Palestinians in the Munich massacre.

Early life

Spitzer was born in Romania. After his father died when he was 11, Andre and his mother made aliyah to Israel in 1964. He served in the Israeli Air Force and attended Israel's National Sport Academy, where he studied fencing. In 1968, he was sent to the Netherlands for further instruction in fencing for further training in The Hague. Most of his first year in the Netherlands he stayed with the Smitsloo family in Scheveningen. In 1971, he married one of his students, Ankie. Andre returned to Israel with his wife soon afterward, where at age 27, he became the country's top fencing instructor. He helped found the National Fencing Academy, and became chief fencing instructor at the Wingate Institute.

The couple's daughter Anouk was born a few months before the Olympic Games.

Terrorist attack and death

Spitzer arrived in Munich about 4 hours before the terrorists broke into the Israeli quarters, killed coach Moshe Weinberg and weightlifter Yossef Romano, and took Spitzer and 8 of his teammates hostage.

Spitzer was seen once during the hostage crisis, standing at a window in a white tank top and his hands tied in front of him, talking to the negotiators. At one point, when Spitzer tried to give the negotiators some information that the terrorists did not want them to have, one of the terrorists clubbed Spitzer in the head with the butt of an AK-47 assault rifle and pulled him away from the window. That was the last time most people saw Spitzer alive.

After 20 hours of tense negotiations, the hostages and terrorists were flown by helicopter to Fürstenfeldbruck airbase where, the terrorists believed, they would be flown by jet to a friendly Arab nation. Instead, the Bavarian border patrol and Munich police attempted an ill-prepared ambush/rescue operation. After a fierce two-hour gunfight, Spitzer watched helplessly as four of his teammates were executed with machine guns, then incinerated when a grenade was detonated inside their helicopter. Seconds later, Spitzer and four more of his teammates were then fatally shot by the terrorists. Five of the terrorists and a Munich police brigadier were also killed in the gunfight. Aftermath

Spitzer was buried alongside teammates Amitzur Shapira, Kehat Shorr, Eliezer Halfin, and Mark Slavin at Kiryat Shaul Cemetery in Tel Aviv, Israel.

אנדרי שפיצר ז"ל]

קורות חיים

אנדרי, בן אלאונורה, נולד ברומניה בכ"ג בתמוז תש"ה (04.07.1945), אח צעיר ליהודית. ברומניה רכש את היסודות והאהבה למקצוע הסיוף. בגיל 19 עלה לארץ יחד עם אימו ואחותו

אנדרי נשלח ללמוד במשך שנתיים ב"בית הספר הגבוה לסיוף" בהולנד, שם פגש את אשתו ההולנדית אנקי. כשחזר עם רעייתו לארץ נשלח לאמן בבירנית שבצפון. מאוחר יותר עבד כמנהל קורס הסיוף בבית הספר למאמנים במכון וינגייט וכן במכבי רמת גן, שם התגורר עם אשתו ובתו התינוקת אנוק

בחודש ספטמבר 1972 נשלח אנדרי לאולימפיאדה במינכן, גרמניה, כמאמן הסיוף של הנבחרת הישראלית. ביום שלישי כ"ו באלול תשל"ב (05.09.1972) לפנות בוקר, במהלך המשחקים האולימפיים במינכן, חדרו מחבלים לבניין בכפר האולימפי שבו התגוררו חברי המשלחת הישראלית. שניים מהישראלים נרצחו במהלך השעות הראשונות, ושאר הספורטאים הוחזקו במשך שעות כבני ערובה. כל נסיונות החילוץ של השלטונות הגרמנים נכשלו

אחרי שעות של משא ומתן כושל הועברו תשעה בני הערובה, ביניהם אנדרי, במסוקים לנמל תעופה צבאי באזור, במטרה להטיסם לאחת ממדינות ערב. בשדה התעופה, במהלך נסיון חילוץ כושל נוסף מצד הגרמנים, נרצחו כל תשעה בני הערובה בידי המחבלים

11 ספורטאים שיצאו בשליחות המדינה כשדגל ישראל מונף בגאווה מעל ראשיהם, חזרו ב- 11 ארונות עטופים בדגל המדינה

אנדרי היה בן 27 במותו. הותיר אם, אחות, אישה ותינוקת בת חודשיים. הובא למנוחות בבית העלמין בקריית שאול, תל אביב

מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 48