Matching family tree profiles for Chaim Avraham Gaguine, First Hakham Bashi of Eretz Israel
view all
Immediate Family
-
-
-
daughter
-
daughter
-
daughter
-
daughter
-
-
mother
-
father
-
sister
About Chaim Avraham Gaguine, First Hakham Bashi of Eretz Israel
מלל מצבה:
מ"ק הדור אתם ראו ס'ת גנוז מאור הגולה משיירי כנה'ג ראש גולת אריאל ראשון לציון גאון ירושלם מוכתר בכתר מלכות עט'ר מורינו הרב הגדול רב תנ'א ירושלמאה המקובל האלקי חסידא קדיש' בוצינא קדישא רודף צדקה וחסד ראש הפשטנים ורבן של חסידים הנפטר בכתר שם טוב אביר הרועים כ'מ'הרר חיים אברהם גאגין זצוקיל בע'ס מנחה טהורה וס' חקי חיים ת'נ'צ'ב'ה' נתבקש במתיבתא הרקיעא עם בני עליה ביום ך' ל'ח אייר ש' הת'רח ליצירה י'י עמדי..
Chaim Abraham Gagin (1787–1848) was Chief Rabbi of Ottoman Palestine from 1842 to 1848.
He was the grandson of the Jerusalem Kabbalist Shalom Sharabi. He was author of Sepher Hatakanoth Vehaskamoth, a compendium of Jewish religious rites and customs as practiced in the City of Jerusalem.
About הרב חיים אברהם גאגין, החכם באשי הראשון בארץ ישראל (עברית)
הרב חיים אברהם גאגין (כונה בראשי תיבות: אג"ן; תקמ"ז, 1787 - כ' באייר תר"ח, 1848) היה מקובל מפורסם שכיהן כראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, ושימש כחכם באשי הראשון בארץ ישראל. בין פעולותיו הידועות הייתה הצלת השומרונים מסכנת מוות. חתנו של הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי שכיהן אף הוא כראש "ישיבת המקובלים בית אל".
תולדות חייו
נולד בקושטא והועלה בילדותו לירושלים. בשנת ה'תר"ב (1842), עם הינתן התפקיד הרשמי לרב בעיר ירושלים, אוחדו תפקיד ה"חכם באשי" - נציגם הרשמי של היהודים בפני שליטי האימפריה העות'מאנית, עם תפקיד הראשון לציון - המנהיג ליהודי ארץ ישראל מהמאה ה-17, והרב גאגין היה הרב הראשון בירושלים ששימש בתפקיד המאוחד.
כתב ספר בשם מנחה טהורה על מסכת מנחות, שהודפס בסלוניקי בתקפ"ה (1835). בשנת תר"א (1841) סייע לישראל בק להקים בית דפוס בירושלים, ובו הדפיס גאגין את שני ספריו הבאים: ספר התקנות וההסכמות (אחד הספרים הראשונים שהודפסו בירושלים בתר"א, 1841) וחוקי חיים (תר"ב, 1842). ספר דרשותיו "חיים בירושלים" יצא לאור בדפוס אג"ן ושותפו שמואל צוקרמן, ירושלים תרמ"ב (1882).
נפטר בירושלים ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.
הצלת השומרונים
בימיו של הרב חיים אברהם גאגין היו השומרונים בסכנת כליה, לאחר שאברהים פחה המצרי קיבל את השליטה על סוריה וארץ ישראל בשנת תקצ"א (1831). על התקופה הקשה לשומרונים כותב ד"ר א' לוי, מזכירו של משה מונטיפיורי, שביקר בשכם בשנת תקצ"א: "נחשבו לו השומרונים לעובדי אלילים, אשר לא אבה לתת להם ניר בארצו. ותהי להם עת צרה אשר כמוה לא נהייתה, כי ידעו כי נכון המַוֳת מידו" (ספר השומרונים, עמוד 36). לאחר גירוש המצרים מארץ ישראל, בשנת 1840 (ת"ר), מספרת אליזבט רוג'רס - אשת הקונסול האנגלי, כי תושבי שכם רדפו את השומרונים באכזריות מפני שלא רצו לקבל עליהם את דת האסלאם.
חכמי הדת המוסלמים טענו שלשומרונים אין דת, והם לא מאמינים בספרים הכתובים ברוח הקודש: תורת משה, הברית החדשה, ספר תהילים, הנביאים והקוראן. המוסלמים טענו שרק לכת המאמינה לפחות באחד מהספרים הללו יש להתייחס בסובלנות. לעומתם השומרונים טענו כי הם מאמינים לחמישה חומשי תורת משה. המוסלמים, שלא ידעו את לשון הקודש או את כתב היד השומרוני, לא קיבלו את דבריהם. שומרוני העיר שכם חיו בסכנת מוות דומה לזו שקרתה לבני עדתם בדמשק במאה ה-17, שם הנותרים המירו דתם ורק בודדים נמלטו. איום זה היווה סכנת כיליון של העדה השומרונית.
השומרונים פנו בבקשה לעזרה אל הרב גאגין והוא עזר להם בכך שנתן להם תעודה בכתב המאשרת: העם השומרוני הוא ענף מבני ישראל המודה באמיתות התורה.
view all
Chaim Avraham Gaguine, First Hakham Bashi of Eretz Israel's Timeline
| 1787 |
1787
|
Istanbul, Turkey
|
|
| 1815 |
1815
|
||
| 1828 |
1828
|
Jerusalem (Israel)
|
|
| 1831 |
1831
|
Jerusalem (Israel)
|
|
| 1833 |
1833
|
Jerusalem (Israel)
|
|
| 1835 |
1835
|
Jerusalem (Israel)
|
|
| 1848 |
1848
Age 61
|
Jerusalem, Turkish Empire
|
|
| ???? |
Har Hazetim Cemetery, Jerusalem, Israel
|