Ellen DeGeneres

Ellen Lee DeGeneres (born January 26, 1958) is an American comedian, television host, actress, writer, producer, and LGBT activist. She starred in the popular sitcom Ellen from 1994 to 1998 and has hosted her syndicated TV talk show, The Ellen DeGeneres Show, since 2003.

Her stand-up career started in the early 1980s, and included a 1986 appearance on The Tonight Show Starring Johnny Carson. As a film actress, DeGeneres starred in Mr. Wrong (1996), EDtv (1999), and The Love Letter (1999), and provided the voice of Dory in the Pixar animated films Finding "Nemo" (2003) and Finding Dory (2016); for Nemo, she was awarded the Saturn Award for Best Supporting Actress, the first time an actress won a Saturn Award for a voice performance. In 2010, she was a judge on American Idol for its ninth season.

She starred in two television sitcoms, Ellen from 1994 to 1998, and The Ellen Show from 2001 to 2002. During the fourth season of Ellen in 1997, she came out as a lesbian in an appearance on The Oprah Winfrey Show. Her character, Ellen Morgan, also came out to a therapist played by Winfrey, and the series went on to explore various LGBT issues, including the coming-out process. In 2008, she married her longtime girlfriend Portia de Rossi.

DeGeneres has hosted the Academy Awards, Grammy Awards, and the Primetime Emmys. She has authored four books and started her own record company, Eleveneleven, as well as a production company, A Very Good Production. She also launched a lifestyle brand, ED Ellen DeGeneres, which comprises a collection of apparel, accessories, home, baby, and pet items. She has won 30 Emmys, 20 People's Choice Awards (more than any other person), and numerous other awards for her work and charitable efforts. In 2016, she received the Presidential Medal of Freedom.

• From https://en.wikipedia.org/wiki/Ellen_Degeneres, accessed 8 February 2019.

אלן דג'נרס אלן דג'נרס Ellen DeGeneres Ellen DeGeneres 2011.jpg אלן דג'נרס, 2011 שם במה אלן תאריך לידה 26 בינואר 1958 (בת 59) מקום לידה לואיזיאנה ארצות הברית שנות הפעילות 1986-כיום פרסים 12 פרסי אמי, מדליית החירות הנשיאותית דמות ידועה אלן מורגן ("אלן") דורי / דוגי (מוצאים את נמו ומוצאים את דורי) שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים http://www.ellentv.com/ פרופיל ב-IMDb לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית אלן לי דג'נרס (באנגלית: Ellen Lee DeGeneres; נולדה ב-26 בינואר 1958) היא קומיקאית, שחקנית, זוכת פרס אמי ומנחת טלוויזיה אמריקנית.

תוכן עניינים [%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94] 1 שנים מוקדמות 2 אלן 3 היציאה מהארון 4 המופע של אלן 5 תוכנית האירוח 6 חייה האישיים 7 אמריקן איידול 8 הנחייה 9 Eleveneleven 10 סרטים בהם השתתפה 11 קישורים חיצוניים 12 הערות שוליים שנים מוקדמות[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] דג'נרס נולדה בלואיזיאנה ולמדה תקשורת באוניברסיטת ניו אורלינס. היא החלה את דרכה בסטנד-אפ ב-1981 במועדונים. ב-1982 היא זכתה בתחרות בכבלים והוכתרה ל"אישה המצחיקה באמריקה". ב-1986 הוזמנה להופיע בתוכנית הפופולרית The Today Show, אותה הינחה אז ג'וני קרסון. דג'נרס הייתה האדם החמישי והאישה הראשונה שהוזמנה לשוחח עם קרסון בהופעתה הראשונה בתוכנית. ב-1989 יצאה דג'נרס במופע סטנד-אפ אישי One Night Stand בכל רחבי ארצות הברית, מופע שאף הוקלט ושודר על ידי ערוץ הכבלים HBO. דג'נרס הופיעה כשחקנית אורחת בכמה סדרות סיטקום, וכשחקנית קבועה במספר סדרות שלא הצליחו לשרוד זמן רב.

אלן[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אלן (סדרת טלוויזיה)

דג'נרס בחלוקת פרסי האמי 1997 ב-1994 עלתה לאוויר תוכנית הטלוויזיה של דג'נרס, קומדיית מצבים בשם "אלן" (שנקראה These Friends of Mine בעונתה הראשונה), ברשת ABC. התוכנית התמקדה בחייה של אלן מורגן, בעלת חנות ספרים בלוס-אנג'לס. התוכנית דורגה בין 10 הראשונות מבחינת הרייטינג ודג'נרס אף זכתה במועמדות לפרס אמי לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית.

היציאה מהארון[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] דג'נרס יצאה מהארון ב-14 באפריל 1997, וסיפרה כי היא לסבית בראיון מיוחד לטיימס מגזין. זמן קצר אחר כך, ב-30 באפריל יצאה גם הדמות של דג'נרס בסדרה מהארון, בפרק מיוחד שכונה The Puppy - "הכלבלב". 46 מיליון איש צפו בפרק מיוחד שהפך לאחד האירועים הטלוויזיונים הנצפים ביותר בארצות הברית עד אז ולפרק הנצפה ביותר בתוכנית אי פעם. כוכבים הוליוודים רבים השתתפו בפרק כולל לורה דרן, ששיחקה את נושא אהבתה של אלן, מנחת הטלוויזיה והאייקון התרבותי אופרה וינפרי, שגילמה את הפסיכולוגית של אלן, בילי בוב תורנטון וכן אייקונים לסביים כגון הזמרות קיי די לאנג ומליסה את'רידג'. היציאה מהארון של הדמות הפך את הסדרה "אלן" לסדרה הראשונה שבה דמות ראשית לסבית. הפרק זכה לתשואות מהמבקרים (דג'נרס אף זכתה בפרס אמי כשותפה בכתיבת התסריט הטוב ביותר) אך עורר את זעמו של הימין הנוצרי. באלבמה סירבו לשדר את הפרק, ובמדינות אחרות משכו המפרסמים את הפרסומות שלהם מהתוכנית. זה היה אחד הפרקים האחרונים בעונה הרביעית של התוכנית (אחריו שודרו עוד שני פרקים בהם יצאה אלן מהארון בפני חבריה ובפני הבוס שלה). מאותו הרגע השתנתה הסדרה והחלה להתמקד בחייה של אישה לסבית בעולם הטרוסקסואלי. בעונה החמישית של הסדרה צנח המידרוג של הסדרה ב-22 אחוזים. הסיבה לירידה זו אינה ברורה. יש הטוענים שהסדרה הפכה "גאה מדי" - ושקהל סטרייטי לא יכול היה להזדהות עם הדמות. אחרים אומרים שהקהל האמריקאי לא היה מוכן עדיין לקבל דמות ראשית לסבית בסדרה. דג'נרס עצמה טענה שהסיבה העיקרית לירידה ברייטינג הייתה חוסר התמיכה של רשת ABC בסדרה (הרשת הפסיקה לשדר פרומואים לסדרה ובלחץ הימין הנוצרי אף צירפה אזהרת תוכן בעייתי לסדרה). ב-1998 ירדה הסדרה מהמסך. ביטול הסדרה סימן את תחילתו של משבר חריף בקריירה של אלן דג'נרס שנמשך כשלוש שנים.

המופע של אלן[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] ב-2000 התחילה הקריירה של דג'נרס להשתקם. היא הופיעה יותר ויותר בטלוויזיה האמריקאית, כשחקנית בסרט של HBO "אילו יכלו הקירות לדבר" (עם שרון סטון), כאורחת בתוכנית "ויל וגרייס" ו"עמוק באדמה". ב-2001 עלתה ברשת CBS סדרת סיטקום חדשה - "המופע של אלן". בסדרה גילמה דג'נרס את אלן ריצ'מונד, אשת היי-טק שמאבדת את משרתה וחוזרת לעיר הולדתה. הדמות בסדרה החדשה הייתה לסבית, אבל הסדרה לא התמקדה בנושא זה. הסיטקום זכה לביקורות טובות אך נכשל במבחן הקהל. הסדרה ירדה מהמסך אחרי שלושה עשר פרקים בלבד, אבל עוד לפני ירידת התוכנית כבר פנתה רשת NBC לדג'נרס והציעה לה להנחות תוכנית אירוח יומית.

תוכנית האירוח[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] בספטמבר 2003 עלתה לאוויר תוכנית האירוח של דג'נרס (The Ellen DeGeneres Show), שהספיקה לזכות ב-15 פרסי אמי מאז. התוכנית סיימה סופית את המשבר בקריירה של דג'נרס, שהפכה מסמל של הקהילה ההומו לסבית לסמל אמריקאי לכל דבר ולאחת הידועניות האהובות ביותר באמריקה. תרמו לכך גם הופעותיה המשכנעות של דג'נרס כמנחת טקסי האמי שנערכו לאחר פיגועי 11 בספטמבר ולאחר האסון של הוריקן קטרינה בניו אורלינס. דג'נרס עצמה התגייסה למאבק לשיקום ניו אורלינס (עיר הולדתה). ב-16 במאי 2008 הודיעה דג'נרס על אירוסיה לפורשיה דה רוסי בתוכניתה שצולמה יום לפני כן.

בין האישים שהתארחו בתוכניתה ברק אובמה, מישל אובמה, ביונסה, מריה קארי, ג'ורג' קלוני, ג'ניפר אניסטון, ליידי גאגא, סמואל ל. ג'קסון, ויל סמית', פמלה אנדרסון, כריסטיאן סלייטר, בר רפאלי, קייטי פרי, מיילי סיירוס, דמי לובאטו, אבריל לאבין, גל גדות, הילארי קלינטון ועוד מפורסמים רבים אחרים. תוכניתה מאופיינת בעיקר בחלוקת פרסים לקהל בשווי עשרות אלפי דולרים כמעט בכל תוכנית וריקוד של אלן בשיתוף הקהל בתחילת כל התוכנית.

תוכניתה של אלן משמשת, בין השאר, לשיווק וקידום חברות ענק וסרטים חדשים. כך למשל קידמה אלן את חברת פפסי, אפל, נטפילקס ורבות אחרות. כמו גם סרטים מפורסמים כמשחקי הרעב, סדרת מהיר ועצבני, מוצאים את דורי ועוד.

עם השנים הפכו חגים או אירועים מסוימים לתוכניות ספיישל מיוחדות בתוכנית כמו למשל בחג המולד, 12 תוכניות רצופות שבהן הקהל זוכה כל יום לשלל מתנות ופרסים בחינם ועזרה לאנשים שבעיות כלכליות מקשות עליהם לעבור את החג. ביום האם, כל הקהל בתוכנית הן נשים שכרגע נמצאות בהריון הראשון שלהן.

כיום התוכנית סוחפת אחריה מעריצים רבים במדינות שונות מכל העולם. הרייטינג של התוכנית עלה באופן משמעותי במהלך צילומי העונה השביעית כשאופרה ווינפרי הודיעה שהעונה הבאה, עונה 25, תהיה העונה האחרונה של תוכנית האירוח שלה.

בישראל התוכנית משודרת בערוץ הוט פמלי בחברת הכבלים הוט, ובעבר בערוץ yes stars Base בחברת הלווין, yes.

חייה האישיים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] דג'נרס יצאה עם השחקנית אן הייש במשך כ-3 שנים. לאחר מכן ניהלה מערכת יחסים בת 4 שנים עם הצלמת והשחקנית אלכסנדרה הדיסון. משנת 2004 נמצאת דג'נרס במערכת יחסים עם השחקנית פורשיה דה רוסי. במאי 2008, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בקליפורניה שביטל את האיסור על נישואין חד מיניים, הודיעה דג'נרס בתוכנית הטלוויזיה שלה על אירוסיה לדה רוסי. ב-16 באוגוסט אותה שנה השתיים התחתנו.[1]

דג'נרס ובת זוגה ידועות באורח חייהן הטבעוני.[2]

ב-2016 החליט נשיא ארצות הברית ברק אובמה להעניק לה את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד הגבוה במדינה.[3]

אמריקן איידול[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] ב-9 בספטמבר 2009, החליפה דג'נרס את מקומה של המנחה הוותיקה פאולה עבדול בתוכנית אמריקן איידול. את ההודעה הרשמית הראשונה על המינוי המפתיע מסרה דג'נרס עצמה במהלך הטוק שואו שלה, במה שבתחילה נראה כקטע קומי על תוכניות ריאליטי אבל מהר מאוד הפך לווידוי מרגש של המנחה המוערכת. "אני מתה על ריאליטי. אתה אף פעם לא יודע מה יקרה", פתחה המנחה, לפני שהכריזה רשמית על המינוי. "אני הולכת להיות השופטת החדשה של אמריקן איידול ואני מאוד מתרגשת. לא החמצתי אף פרק מאז עלתה התוכנית לשידור אז התפקיד הזה הוא כמו חלום שהתגשם עבורי". דג'נרס התחייבה בחוזה שעליו חתמה לשמש כשופטת בתוכנית לפחות במשך 5 עונות.

הנחייה[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] בשנת 2001 הנחתה את טקס האמי. בשנת 2006 הנחתה את טקס האוסקר, ובשנת 2014 הנחתה בשנית את טקס פרסי אוסקר ה-86, במהלכו העלתה סלפי ששבר שיא היסטורי במספר השיתופים בטוויטר.

Eleveneleven[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] ב-2010 פתחה דג'נרס לייבל בשם Eleveneleven, המוקדש לאיתור זמרים חובבנים. הלייבל נפתח בעקבות פופולריות של הקלטת וידאו באתר Youtube של נער אמריקאי בן 11 בשם גרייסון צ'אנס. צ'אנס צולם בביצוע גרסה לשירה של ליידי גאגא Paparazzi בעודו מנגן בפסנתר, והקלטת ביצועו זכתה לפופולריות רבה ברחבי האינטרנט. צ'אנס הפך לאמן הראשון אשר הוחתם בלייבל. מספר חודשים לאחר מכן הוחתם נער נוסף, תום אנדרוז בן ה-16.

סרטים בהם השתתפה[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] הגבר הלא נכון (1996) החיים בשידור חי (1999) אם הקירות יכלו לדבר 2 (2000) מוצאים את נמו (2003) מוצאים את דורי (דיבוב) (2016) קישורים חיצוניים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] מיזמי קרן ויקימדיה ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלן דג'נרס Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של אלן דג'נרס IMDB Logo 2016.svg אלן דג'נרס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) אתר הטבעונות של אלן אלסנדרה סטנלי, ניו יורק טיימס, אלן דג'נרס עברה את האודישן, באתר עכבר העיר, 4 במאי 2010אבי שושן, אלן טוב לכם, באתר ynet, 10 באוקטובר 2010 חגית גינזבורג‏, אלן דג'נרס: מצעד הרגעים הגדולים של המלכה הטלוויזיונית, באתר וואלה! NEWS‏, 9 בספטמבר 2012 ברוקס בארנס, ניו יורק טיימס, כך נהפכה אלן דג'נרס למלכת הטלוויזיה האמריקאית, באתר הארץ, 26 בינואר 2014 יניר דקל‏, כפיים להשכרה: היינו בקהל בתוכנית האירוח של אלן דג'נרס, באתר וואלה! NEWS‏, 4 באוקטובר 2015 אהרון לפידות, אלפיים תוכניות ל"אלן": אסקפיזם טהור ונפלא, באתר nrg‏, 1 בדצמבר 2015 דודי כספי, ‏יוצאת מהאקווריום, באתר ישראל היום, 24 ביוני 2016 אור לאור שטרן, ביל גייטס, אלן דג'נרס, מייקל ג'ורדן, טום הנקס ועוד 17 אישי ציבור זכו במדלית החירות הנשיאותית, באתר IsraeliLifeUSA ישראלים בארצות הברית, 23 בנובמבר 2016 הערות שוליים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] ^ מאיה שני, אלן דג'נרס התחתנה, חדשות nfc. ^ דג'נרס מדברת עם קייטי קוריק על טבעונות ^ הודעת הבית הלבן על הזוכים במדלית החירות הנשיאותית, נובמבר 2016 [%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94]מנחי טקסי האוסקר 1928‏-1940 דאגלס פיירבנקס וויליאם דמיל (1928) • ויליאם דמיל (1929) • קונרד נייג'ל (1930) • לורנס גרנט (1931) • ליונל ברימור (1932) • ויל רוג'רס (1933) • ארווין קוב (1934) • פרנק קפרה (1935) • ג'ורג' ג'סל (1936) • בוב ברנס (1937) • ללא מנחה (1938) • בוב הופ (1939) • בוב הופ (1940) 1941‏-1960 ללא מנחה (1941) • בוב הופ (1942) • ג'ק בני (1943) • בוב הופ וג'ון קרומוול (1944) • בוב הופ וג'יימס סטיוארט (1945) • ג'ק בני (1946) • ללא מנחה (1947) • רוברט מונטגומרי (1948) • פול דאגלס (1949) • פרד אסטר (1950) • דני קיי (1951) • בוב הופ וקונרד נייג'ל (1952) • דונלד או'קונור ופרדריק מארץ' (1953) • בוב הופ ותלמה ריטר (1954) • ג'רי לואיס, קלודט קולבר וג'וזף מנקייביץ' (1955) • ג'רי לואיס וסלסט הולם (1956) • בוב הופ, דייוויד ניבן, ג'יימס סטיוארט, ג'ק למון ורוזלינד ראסל (1957) • בוב הופ, דייוויד ניבן, טוני רנדל, מורט סול, לורנס אוליבייה וג'רי לואיס (1958) • בוב הופ (1959) • בוב הופ (1960) 1961‏-1980 בוב הופ (1961) • פרנק סינטרה (1962) • ג'ק למון (1963) • בוב הופ (1964) • בוב הופ (1965) • בוב הופ (1966) • בוב הופ (1967) • ללא מנחה (1968) • ללא מנחה (1969) • ללא מנחה (1970) • הלן הייז, אלן קינג, סמי דייוויס ג'וניור וג'ק למון (1971) • קרול ברנט, מייקל קיין, צ'רלטון הסטון ורוק הדסון (1972) • ג'ון יוסטון, ברט ריינולדס, דייוויד ניבן ודיאנה רוס (1973) • סמי דייוויס ג'וניור, בוב הופ, שירלי מקליין ופרנק סינטרה (1974) • גולדי הון, ג'ין קלי, וולטר מתאו ורוברט שו (1975) • וורן בייטי, אלן בורסטין, ג'יין פונדה וריצ'רד פריור (1976) • בוב הופ (1977) • ג'וני קרסון (1978) • ג'וני קרסון (1979) • ג'וני קרסון (1980) 1981‏-2000 ג'וני קרסון (1981) • לייזה מינלי, דאדלי מור, ריצ'רד פריור ו-וולטר מתאו (1982) • ג'וני קרסון (1983) • ג'ק למון (1984) • אלן אלדה, ג'יין פונדה ורובין ויליאמס (1985) • צ'בי צ'ייס, גולדי הון ופול הוגאן (1986) • צ'בי צ'ייס (1987) • ללא מנחה (1988) • בילי קריסטל (1989) • בילי קריסטל (1990) • בילי קריסטל (1991) • בילי קריסטל (1992) • וופי גולדברג (1993) • דייוויד לטרמן (1994) • וופי גולדברג (1995) • בילי קריסטל (1996) • בילי קריסטל (1997) • וופי גולדברג (1998) • בילי קריסטל (1999) • סטיב מרטין (2000) 2001-היום וופי גולדברג (2001) • סטיב מרטין (2002) • בילי קריסטל (2003) • כריס רוק (2004) • ג'ון סטיוארט (2005) אלן דג'נרס (2006) • ג'ון סטיוארט (2007) • יו ג'קמן (2008) • סטיב מרטין ואלק בולדווין (2009) • ג'יימס פרנקו ואן האת'וויי (2010) • בילי קריסטל (2011) • סת' מקפרלן (2012) • אלן דג'נרס (2013) • ניל פטריק האריס (2014) • כריס רוק (2015) • ג'ימי קימל (2016) בקרת זהויות WorldCat VIAF: 118902220 LCCN: no94034051 ISNI: 0000 0001 1700 8111 GND: 137915616 SUDOC (אנ'): 084121408 BNF: cb14169968d (data) MusicBrainz: 9ae04332-ea92-4835-857e-4f1aed614282 NKC: kv2016900234 BNE: XX1500530 קטגוריות: קומיקאים אמריקאיםשדרני רדיו וטלוויזיה אמריקאיםשחקניות קולנוע וטלוויזיה אמריקאיותלהט"בים אמריקאיםמנחי האוסקרסטנדאפיסטים אמריקאיםשחקניות לסביותנדבנים אמריקאיםפעילים למען זכויות להט"ב בארצות הבריתטבעונים אמריקאיםאישים שהונצחו בשדרת הכוכבים של הוליווד: טלוויזיהאמריקאים ממוצא אירימנחי טלוויזיה להט"ביםשופטי תוכניות מציאותמעוטרי מדליית החירות הנשיאותיתזוכי אמי בשעות היום: מנחה תוכנית אירוחמנחי טלוויזיה אמריקאיםזוכי אמי בפריים טיים: תסריט לקומדיה