Moshe Halevi

משה הלוי

הלוי (1895-1974) היה במאי תיאטרון ומייסד תיאטרון "האהל" בתל אביב

ביוגרפיה

נולד בברית המועצות. הלוי היה חבר תיאטרון הבימה במוסקבה, לאחר היווסדו בשנת 1917. עלה לארץ בראשית שנות העשרים ובשנת 1925 ייסד את תיאטרון האהל, קיבץ קבוצה של 22 שחקנים צעירים וחסרי ניסיון והדריך אותם לעלייה לבמה, לקראת הופעתם הראשונה ב-22 במאי 1926 בהצגת "נשפי פרץ", ערב מערכונים לפי סיפורי י"ל פרץ, באולם גימנסיה הרצליה.

משה הלוי היה במאי הבית של האהל ומנהלו. הלוי היה מחסידי שיטת סטניסלבסקי של במאי התיאטרון הרוסי קונסטנטין סרגייויץ' סטניסלבסקי, ששמה את הדגש על הבעה עזה של רגשות, וברוח זו ביים את הצגות האהל. בתקופת היישוב היה האהל, לצידה של הבימה, אחד מן התיאטרונים המובילים ביישוב. בתקופת המדינה הלך כוכבו של האהל ודעך, עד שנסגר סופית בשנות השישים.

משה הלוי היה נשוי לחנה רובינא ממנה התגרש לפני עלייתו לישראל. בישראל נשא לאשה את לאה דגנית שחקנית האהל, ולהם בת, הזמרת אוהלה הלוי, שהייתה אשתו הראשונה של שייקה אופיר.

הלוי נפטר בגיל 79. בשנת 1980 קראה עירית תל אביב את הפרס השנתי העירוני לאמנות הבימה על שמו של משה הלוי. משה הלוי Disambig RTL.svgערך זה עוסק בבמאי תיאטרון. אם התכוונתם לבלוגר בשם זה, ראו משה הלוי (בלוגר).

משה הלוי

לוחית זיכרון על ביתם של משה הלוי ולאה דגנית ברח' דב הוז 9 בתל אביב משה הלוי (גורביץ') (1895 – 1974) היה במאי תיאטרון ישראלי, מייסד תיאטרון "האהל". תוכן עניינים [%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94] 1 ביוגרפיה 2 זיכרונותיו 3 לקריאה נוספת 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים ביוגרפיה[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

נולד בשם משה וולפוביץ' גורביץ' בעיר מסטיסלאב שברוסיה (כיום בבלארוס). הלוי היה חבר תיאטרון "הבימה" במוסקבה עם היווסדו בשנת 1917. עלה לארץ בראשית שנות העשרים ובשנת 1925 ייסד את תיאטרון האהל שאת שמו בחר יחד עם חיים נחמן ביאליק, קיבץ קבוצה של 22 שחקנים צעירים וחסרי ניסיון והדריך אותם לעלייה לבמה, לקראת הופעתם הראשונה ב-22 במאי 1926 בהצגת "נשפי פרץ", ערב מערכונים לפי סיפורי י"ל פרץ, באולם גימנסיה הרצליה. משה הלוי היה במאי הבית של האהל ומנהלו. הלוי היה מחסידי שיטת סטניסלבסקי של במאי התיאטרון הרוסי קונסטנטין סרגייויץ' סטניסלבסקי, ששמה את הדגש על הבעה עזה של רגשות, וברוח זו ביים את הצגות האהל. בתקופת היישוב היה האהל, לצידה של הבימה, אחד מן התיאטרונים המובילים ביישוב. בתקופת המדינה הלך כוכבו של האהל ודעך, עד שנסגר סופית בשנות השישים. משה הלוי היה נשוי לחנה רובינא, והתגרש ממנה לפני עלייתו לארץ ישראל. בארץ נשא לאשה את לאה דגנית שחקנית האהל, ולהם בת, הזמרת אוהלה הלוי, שהייתה אשתו הראשונה של שייקה אופיר. הלוי נפטר בשנת 1974, בגיל 79. נקבר בבית העלמין קריית שאול. בתו הקימה על קברו מצבה בדמות אוהל (וכך עשתה גם על קבר אמה).‏[1] בשנת 1980 קבעה עיריית תל אביב את הפרס השנתי העירוני לאמנות הבימה על שמו של משה הלוי. זיכרונותיו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

דרכי עלי במות, תל אביב: מסדה ('ספריה לתיאטרון'), תשט"ו. לקריאה נוספת[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

חיים ‬שהם, 'ממוסקבה לארץ ישראל: בדרך ליצירת תרבות פועלית מקורית', במה 112 (תשמ"ח), 30–37. (על הלוי וראשיתו של תיאטרון "האהל") קישורים חיצוניים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

דוד תדהר (עורך), "משה הלוי", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 953 משה הלוי (גורביץ'), בתוך: שמעון לב-ארי, מדריך מאה שנה לתיאטרון העברי, באתר אוניברסיטת תל אביב משה הלוי: אחרי ארבעים שנה, דבר, 26 בפברואר 1965 אורי קיסרי, משה הלוי - אנדרטה וכספית, מעריב, 15 ביוני 1965 יום הולדת שלא נחוג, דבר, 5 ביולי 1970 הערות שוליים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

^ חיים נגיד, לאה דגנית: דיוקן עצמי, מעריב, 4 בדצמבר 1985. קטגוריות: במאי תיאטרון ישראליםיהודים בלארוסיםאנשי העלייה השלישיתבמאים ביישובמשפחת הלוי (האהל)אישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול