Historical records matching Rabbi Judah Kahana Heller, r. of Sziget, "Kuntres ha-Sfekot"
Immediate Family
-
wife
-
daughter
-
mother
About Rabbi Judah Kahana Heller, r. of Sziget, "Kuntres ha-Sfekot"
Not the third rabbi of Sighet a city known for many later rabbis.
"Kahana moved to Hungary and served successively in a number of rabbinical posts: as rabbinical judge in Munkács; as rabbi of Nagyszöllös and Ugocsa county by 1796; and finally, as rabbi of Máramarossziget (Sziget; Rom., Sighet) from 1802 until his death in 1819."
https://yivoencyclopedia.org/article.aspx/Kahana_Yehudah
Author of
Yehuda Heller-Kahane (2 Dec 1743 – 22 Apr 1819) (Hebrew: יהודה בן יוסף הכהן ) was a Rabbi, Talmudist, and Halachist in Galicia. He was known as "the Kuntras HaSfeikos" based on his work, Kuntras HaSfeikos, קונטרס הספיקות
https://en.wikipedia.org/wiki/Yehuda_Heller_Kahana
Rabbi Yehuda Kahan was the brother of Rabbi Aryeh Leib,author of Ketzot Hachoshen. He served as as Dayan in munkacs and later as rabbi of Sighet
Was Chief Rabbi of Sziget, Hungary from 1801-1819.
Was author of the Kuntres Ha'Sfeikos (1815).
Had at least 7 sons and 1 daughter.
When he died in 1819, 4 sons and 1 daughter were alive.
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=31&t=9348&sid=fbef23dad5...
Source: Vivo Enyclopedia of Jews in Eastern Europe: http://www.yivoencyclopedia.org/article.aspx/Kahana_Yehudah
Kahana, Yehudah (ca. 1740–1819), rabbi and author. Born in Kalisz (in what was to become Galicia), Yehudah Kahana was the eldest of four sons of Yosef ha-Kohen, who traced his lineage to the seventeenth-century rabbi Yom Tov Lipmann Heller (hence, some members of the family were called Kahana-Heller). Kahana at first shunned the rabbinate, leasing a village inn near Kalisz. Unsuccessful as an innkeeper, he became a private tutor to advanced students of wealthy families in Lwów, where he befriended a fellow tutor, Yosef Te’omim, later the rabbi of Frankfurt an der Oder and the author of the Peri megadim.
While in Lwów, Kahana oversaw the publication of the first volume of Ketsot ha-ḥoshen (1788; vol. 2 appeared in 1796) of his younger brother, Aryeh Leib. He appended his own Kuntres ha-sefekot to the first volume of this classic commentary on the Ḥoshen mishpat portion of Shulḥan ‘arukh; numerous editions of the combined works of the brothers subsequently became part of the standard rabbinical repertoire. A second work, Terumat ha-keri, was first published posthumously in 1858, compiled from notes on the halakhic codes Tur and Shulḥan ‘arukh, Ḥoshen mishpat; many of his manuscripts were lost or destroyed over the years.
Kahana moved to Hungary and served successively in a number of rabbinical posts: as rabbinical judge in Munkács; as rabbi of Nagyszöllös and Ugocsa county by 1796; and finally, as rabbi of Máramarossziget (Sziget; Rom., Sighet) from 1802 until his death in 1819. At the time, there were few rabbis functioning in the northeastern parts of Hungary. When Kahana became the rabbi of Sziget, the second to serve in the post, the position had been vacant for nearly 30 years. As was the case with other rabbis in the region, he ministered to an entire county in which thousands of Jews lived scattered about the countryside. The popular religion of these village Jews was often tinged by peasant culture and bordered on the deviant. In addition, nests of Sabbatian and Frankist heretics had flourished in this area (Kahana was careful to marry off his seven sons and one daughter to families whose pedigrees were untainted by heresy; his choice of kohanim—members of the priestly class—led to the confusing state in which Kahanas often married other Kahanas).
Kahana’s presence as a distinguished halakhic authority served to bolster the trend toward a thickening of traditional communal institutions in the region. A measure of his status can be gauged by the high esteem in which Mosheh Schreiber of Pressburg (Ḥatam Sofer) held him. When a bitter dispute arose in 1816 over the competence of the Transylvanian chief rabbi, the latter was ordered by Ḥatam Sofer to appear before “his beloved friend, the famous great gaon, Rabbi Yehudah Kahana”—unusually lavish praise from one who was quite sparing in showering the honorific gaon on contemporaries. Kahana’s numerous descendants produced many prominent rabbinical and lay leaders and formed a veritable clan in Sziget and throughout Máramaros county, often clashing with the Teitelbaum (Satmar) dynasty. Suggested Reading
Naftali Ben-Menahem, “Ba‘al Kuntres ha-sefekot u-veto be-Ungaryah,” in Mi-Sifrut Yisra’el be-Ungaryah, pp. 295–329 (Jerusalem, 1957/58); Yitsḥak Yosef Kohen, Ḥakhme Transilvanyah (Jerusalem, 1988/89), pp. 79–80. Author
Michael K. Silber
Yehudah Ha-cohen (Cahana) Heller who was appointed Rabbi of Munkacs, then Nagyszollos and finally Sziget in district of Marmorosh, and author of Kuntres Hasefakos and Trumas Hakeri (died 1819
GEDCOM Note
Wrote the Kintrus Hasfeikas MH:N15 MH:I72
GEDCOM Note
<p>הרב יהודה כהנא הלר נולד בקאליש ,אביו היה אחד משלושה רבנים כוהנים בעיר בשנת תר"י בערך ונפטר בכ"ז ניסן תקע"ט.היה רבה של סיגט במחוז מרמרוש בעל "קונטרס הספקות" אחיו של בעל "קצות החושן".</p> <p>לאחר נישואיו עבד כסוחר ואף כמוזג בבית מרזחח,בסמוך לעיירת מולדתו.בהמשך עבר לעיירה בובה,ועבד בהוראה לתלמידים ��עירים.במקום זה התידד עם יוסף תאומים שמאוחר יותר נודע כמחבר הספר "פרי מגדים",ונותר עימו בקשר מכתבים.מונה כדיין ��ו"צ במונקאץ.</p> <p>כתב ספר עם הערות על הספר תקפו כהן נשל רבי שבתאי כ"ץ -הש"ך שנכתב כמאה וחמישים שנה קודם. בנושא הדין בספקות ממון,ב��וונתו הייתה להוציא את הספר בצמוד לספר "תקפו כהן".</p> <p>בשנת ה'תקמ"ח עבר לעיר למברג שם פיקח על הדפסת ספרו של אחיו -"קצות החושן".הוא צירף אל הספר "קצות החושן" את החיבור האמור הדן בספר "תקפו כהן"- וקרא לו "קונטרס הספקות".</p> <p>בשנת ה'תקנ"ו מונה לרב העיר סליש,ואב"ד של המחוז. בשנת ה'תקס"ב (1802) מונה כרב בעיר סיגט ושימש כאב"ד של העיר.בתקופת כ��ונתו בסיגט התפרסם ברחבי המדינה,ונחשב מגדולי הרבנים.הרב הותיר אחריו שבעה בנים ובת,מהם הסתעפה משפחת כהנא במחוז מרמרוש. לאחר מותו הוציא צאצאיו מתוך כתביו את ספרו "תרומת הכרי".</p>
In 1743 Yehuda was born to his father Yosef in the Galician town of Kalush (presently located in Ukraine). Contrary to some historical reports, Yehuda was not a fourth-generation descendant from Rabbi Yom-Tov Lipmann Heller, but fifth generation. The family tree is shown in Yom Tov's biography (linked above). He was one of five brothers (with Chaim, Mordechai, Daniel, and Aryeh Leib the Ketzos HaChoshen) and one sister.
He was the first Rabbi of Sighet, in the Kingdom of Galicia and Lodomeria (now Romania).
R. Yehuda wrote: Kuntras HaSfeikos which documents cases in the g'marah regarding monetary disputes, as well as Terumas Hakeri, a commentary on the Shulchan Aruch.
Yehuda ben Yosef /Kuntras HaSfeikos HELLER-KAHANA, 1743 - 1819 Yehuda ben Yosef /Kuntras HaSfeikos HELLER-KAHANA was born in 1743, at birth place, to Yosef (HELLER-) KAHANA. Yosef was born circa 1720, in Kalush, Galicia (Kalusz, Ukr.). Yehuda had 4 brothers: Aryeh Leib (HELLER-) KAHANA and 3 other siblings. Yehuda married Rikel bat Yiscur Berish HELLER-KAHANA. Rikel was born circa 1745. They had 8 children: Yechiel KAHAN, Yosef Mordechai HELLER KAHANA and 6 other children. Yehuda passed away on month day 1819, at age 76 at death place.
GEDCOM Note
≤p>אבד"ק סעלעש, מונקאַטש וסיגעט, בעמח"ס "קונטרס הספיקות" אחיו של בעל "קצות החושן", וכן מח"ס "תרומת הכרי", על חו"מ, שהי' נין ונכד לבעל ה"תוספות יום טוב". ≤/p>
Utsr HaRabanim # 6972 (N. Z. Friedman, 1973, Tel Aviv)
See bio in duplicate entry at Rabbi Judah Kahana Heller, r. of Sziget, "Kuntres ha-Sfekot"
About Rabbi Judah Kahana Heller, r. of Sziget, "Kuntres ha-Sfekot" (עברית)
סיגט הייתה מרכז יהודי גדול, וכיהנו בה רבנים חשובים, שהשפעתם חרגה לעתים הרחק מגבולות העיר. הרב יהודה כהנא, מחבר הספר "קונטרס הספיקות" ואחיו של מחבר קצות החושן, כיהן כרב העיר עד פטירתו ב1819.
הרב יהודה כהנא היה בנו של יוסף כהנא וצאצא של רבי יום-טוב ליפמן הלר אשר חבר את הפירוש המפורסם למשניות הנקרא "תוספות יום טוב" . שלשלת משפחתו הייתה בעלת מסורת עתיקה . לפי דוד שן נשמרו בידי המשפחה מגילות יוחסין ארוכות ותעודות אצילות. לפי מסורת המשפחה, אבות אבותיהם ידועים בשם משפחת התפוחים והיו אחת מארבע משפחות אצילי יהודה וירושלים שהובאו על ידי טיטוס מירושלים לרומא, והובלו בחוצות העיר בראש השבויים. לדברי הסופר רבים מיוצאי העיר מייחסים עצמם לצאצאי רבי יום טוב ליפמן הלר.
יהודה הכהן אבד״ק סיגעט והגליל בעהמח׳׳ס קונטרס הספיקות וס׳ תרומת הכרי, אחיו של הגה׳׳ק בעהמח״ס קצות החשן, נכדי הגה״ק בעל תוספות יו״ט זצללה״ה,
הגאון ר' יהודה כהנא הקונטרס הספיקות (בן הגה"ק ר' יוסף ומרת ניסל) הניח אחריו שש בנים ובת אחת ואלו הם: (אעתיק ג-ד דורות. - רוב הדורות לקחנו מספר "קול תודה" שנכתבו ע"י החוקר-הדורות המפורסם ר' בעריש וועבער, וכן איזה דברים מספר פרי העץ מהדורה חדשה)
בניו
א) הגה"צ ר' נחמן כהנא מסיגוט בן הקונה"ס (היה חסיד איהעל ואדוק בהגה"ק ר' אלעזר ניסן) נפטר בשנת תר"א
1) בתו (של ר' נחמן היתה) מרת מלכה אשת הגביר ר' שמואל פרוכטער מאויבערווישווא נפטר בשנת תרמ"א. (חתנו של ר' שמואל פרוכטער היה הגה"ק ר' נפתלי שווארטץ הבית נפתלי בן הקול ארי' ממאד זצוק"ל) 2)בנו (של ר' נחמן היה) הגביר הצדיק המפורסם ר' יוסף לייב כהנא מסיגוט (חסיד קאסוב ואח"כ חסיד צאנז, ומקורב להגה"ק הייטב לב), נשא בזו"ר את מרת חנצי בת הגה"ק המראה יחזקאל זי"ע ובזו"ש נשא את אחותה מרת חוה. ר' יוסף לייב נפטר בשנת תרמ"א. 3) בתו (של ר' נחמן היתה) מרת ניסל אשת הג"ר יעקב רוזענבערג מסיגוט ז"ל נפטר בשנת תרמ"ד ומנו"כ בטבריה
ב) הגה"צ ר' יחיאל אבד"ק סאלקא בן הקונה"ס (מוזכר בשו"ת השיב משה סי' ט. גם קיבל כתב סמיכה או הוראה מהישמח משה) היה חסיד איהעל וסיגוט גם נסע פעם לצאנז. נפטר בשנת תרכ"ו
1) בנו הגה"צ ר' כתריאל כהנא אב"ד סאלקא נפטר בשנת תרל"ט. 2) בנו הנגיד המפורסם הג' ר' חיים יוסף דוב כהנא מקראסנע (חתנו של הגה"צ הבית שערים, וחתנו של הגה"צ ר' משה נתן נטע יונגרייז אב"ד טיסאפירעד בן הגה"ק המנוחת אשר) 3) בנו הג"ר משה כהנא, זוגתו מרת רחל. (בנו היה הג"ר צבי הירש כהנא-העליר, תלמיד מהגה"ק היריעות שלמה ומהגה"ק ר' הלל מקלאמיע. - ר' צבי הירש הו"ל את "הסיגעטער צייטונג" שהיתה הפרימע צייטונג בסיגוט (בזמן הקדיו"ט) והיה עומד תחת פיקוחו של הקהילות אורטדקאסין בסיגוט). 4) בנו הג"ר מרדכי לייב כהנא מבארשא (חתנו של הגה"צ ר' שלמה דוב פיש מבארשא) 5) בנו הג"ר יהודה יעקב כהנא. (בנו היה הגאון החסיד המפורסם ר' שמואל זנוויל כהנא, תלמיד מהייטב לב, מוזכר בשו"ת אבני צדק להייטב לב (אה"ע סי' ל): שלום לאהובי תלמידי ידידי האברך החריף ובקי מו"ה שמואל זנוויל כהנא נ"י. ע"ע במליצי אש כז ניסן מגדולתו). 6) בנו הג"ר צבי הירש כהנא העליר אב"ד ענטשענטש
ג) הגה"צ ר' יוסף מרדכי ראב"ד בסיגוט בן הקונה"ס חסיד אדוק בקאסוב. נפטר בשנת תקצ"ד ומנו"כ בקאסוב סמוך אצל האהבת שלום. (ר' יוסף מרדכי היה חתן החסיד ר' בנימין מנדאדבורנא זצ"ל מגדולי חסידי האהבת שלום מקאסוב. גם הוא נתן המעות להדפיס הקצות החושן, עי' בהקדמת קצוה"ח שהקצות נותן לו ישר כח גדול).
1) בנו הג"ר יחיאל צבי מסיגוט (אבי של הגה"ק ר' חיים ארי' כהנא הדברי גאונים (חסיד סיגוט – ייטב לב). בנו של הדברי גאונים היה הגה"צ ר' נחמן בעמ"ס ארחות חיים, שהיה חתן הגה"ק האמרי יוסף מספינקא. ר' נחמן היה רב הראשון בספינקא. בן האחר של ר' יחיאל צבי היה הרה"ג ר' יוסף מרדכי כהנא מסיגוט (תלמיד מהגה"ק ר' שמעלקא מסעליש ומהייטב לב) דומ"צ בטעטש כשהקדיו"ט היה שם אב"ד). 2) בנו הג"ר משולם פייבוש מראשי קהילות דראגמירעשט - חסיד קאסוב וויזניץ (בנו היה החסיד והנגיד המפורסם ר' יוסף מרדכי כהנא מראה"ק דראגמירעשט - חסיד וויזניץ וספינקא. חתנו היה הגה"צ ר' יצק מאיר שווארטץ בעמ"ס אמרי יצחק, בן הגה"צ ר נפתלי שווארטץ ה'בית נפתלי' בן הקול ארי' זצ"ל. - וחתנו האחר היה הגה"צ ר' מנחם מענדיל שפירא בעמ"ס מאזני צדק) 3) בתו מרת יענטא אשת הר"ר ברוך מגאלציע. 4) חתנו ר' יצחק אייזיק כהנא (כנראה ע"ש חמיו).
ד) הג"ר ר' לייבוש ממונקאטש בן הקונה"ס
1) בנו הג"ר יצחק אייזיק, אשתו מרת חוה היתה בת הגה"ק המראה יחזקאל (ר' יצחק אייזיק נפטר בדמי ימיו, ואשתו מרת חוה נשא שנית את ר' יוסף לייב כהנא הנ"ל) 2) בתו מרת אסתר רבקה אשת הרה"ח ר' חיים גאלדשטיין ממונקאטש בן הג"ר שאול אב"ד מילדוי
ה) הג"ר' שמעון צבי מדולינא בן הקונה"ס (נספד ע"י הגה"ק ר' אלעזר ניסן כשהיה אב"ד סיגוט)
1) לו נודע בת אשת הג"ר מאיר לאנדא ז"ל בן ר' צבי בן ר' שלמה זקינו של הגאון האדיר ר' שלמה דרומער הבית שלמה.
ו) הג"ר יעקב יוקל מסאלקא כמדומה שלא הניח אחריו זש"ק ר"ל
ז) הג"ר זאב מטשארדא בן הקונה"ס
1) בנו הרה"ח ר' משה נחמי' (אולי הוא ר' נחמי' כהנא שו"ב בטשארדא וצ"ב)
ח) בתו של הקונה"ס הצדיקת מרת ניסל שנשא את הגה"צ ר' שמואל זנוויל כהנא ממקאווא תלמיד מהגה"ק ר' מרדכי בנעט. ר' שמואל זנוויל היה חסיד בעלזא וסיגוט, גם נסע להגה"ק התורת חיים מקאסוב.
1) בנו הגביר החסיד המפורסם ר' קלמן, אשתו מרת רבקה בת החסיד ר' פנחס סאמטאר הבעל תוקע של הגה"ק הישמח משה. ר' קלמן היה חסיד אדוק בהישמח משה, ובהגה"ק ר' אלעזר ניסן ובהגה"ק הייטב לב. גם היה חסיד אדוק בהגה"ק מצאנז ואח"כ בהגה"ק משינאווא. גם נסע להגה"ק השר שלום מבעלזא, והיה פעם אצל הרה"ק מריזין. - שמעתי בשם הר"ר משה פר"ד משב"ק שכ"ק האדמו"ר בעל ברך משה זצ"ל אמר לו "שר' קלמן איז געווען איינע פין די חשובסטע בעלי בתים אין אונגארין". - ר' קלמן נפטר בשנת תרנ"ט. מצאצאיו הידועים: ר' יחיאל מיכל כהנא מראשי חברה קדישא בסיגוט תחת העצי חיים, נפטר בשנת ת"ש. - בנו (של ר' יחיאל מיכל) הרה"ח ר' שמואל זנוויל כהנא-פראנקל, יו"ר הרביעי והאחרון של הקאנצליי האורטדאקסי בפעסט.
וז"ל של הגה"ק הדברי יואל מסאטמאר במכתבו אליו:
כבוד ידידי הרב הגדול המפורסם, שבח עוז ומגדול, ותיק מלא עתיק, עומד לנס עמו כש"ת מוה"ר שמואל זנוויל כהנא שליט"א נשיא הלשכה המרכזית יע"א... (נדפס במשש"י).
ובמכתב אחר כותב הגה"ק מסאטמאר (משנת תשי"ד): שוכט"ס לכבוד ידידי הרב המאוה"ג, מעוז וגדול, הנגיד הנכבד מגזע היוחס, משובח ומפואר לשם ולתהלה כש"ת מוה"ר שמואל זנוויל כהנא פראנקל שליט"א... רש"ז נפטר בבארא פארק בשנת תש"ל.
הידען המובהק ר' שמואל זנוויל כהנא מקראקא (בן הרה"ג ר' משה שמחה בן ר' קלמן) בעמ"ס יוחסין 'ענף עץ אבות'.
נחזור לענינינו
2) בנו הגה"צ ר' יהודה, אשתו מרת שרה בת הגה"ק המראה יחזקאל. ר' יהודה נפטר בשנת תר"ס. 3) בנו הגביר המפורסם ר' יצחק לייב כהנא מאויבערווישווא (חתנו היה הגה"צ ר' שמואל שמעלקא גינצלער בעמ"ס משיב נפש, וחתנו האחר היה הגה"צ ר' משה שטערן אבד"ק ריסקווא. בנו של ר' יצחק לייב – החסיד ר' מנחם מענדיל כהנא היה חתן הגה"ק ר' אליעזר רוקח בן הקדוש השר שלום מבעלזא) 4) בנו הגביר הג' ר' יוסף כהנא נפטר בשנת תר"מ (חתנו היה הגה"צ ר' דוד א"ש אב"ד סאבראנץ בן מהגה"ק ר' מנחם א"ש אב"ד אונגוואר בן מהגה"ק ר' מאיר א"ש האמרי אש זי"ע) 5) בנו הגביר ר' חיים כהנא (נפטר בשנת תרכ"ז) 6) בתו הצדיקת מרת חיה ראכיל שנשא את הגה"ק ר' יהודה מודרן זצ"ל בעמ"ס זכרון שמואל ופרי העץ. מגדולי תלמידי החת"ס, גם נסע אח"כ להישמח משה, ואח"כ להשר שלום. ואחר פטירתו נעשה חסיד אדוק בהגה"ק הדברי חיים. גם נסע להרה"ק מריזין, והיה חסיד וידיד להרה"ק הצמח צדיק מוויזניץ. נפטר בשנת תרנ"ד
מצאצאיו המובהקים: בנו הג"ר קלמן מודרן ז"ל חסיד ת"ח גדול (ע"ע עליו בספר מרמרוש) חתנו (של הגר"י) הגאון החסיד המובהק ר' משה לייב קאהן מסיגוט. וזהו נוסח מצבתו: פ"נ הרב המאור הגדול מו"ה משה יהודה ב"ר מרדכי הכהן, חתן הרב הגאון מו"ה יהודה מודרן זצ"ל. נפטר בקדושה וטהרה ...טבת תרפ"ג. אדם יקר זה היה פאר העיר שעסק בתורה ועבודה כל ימיו ביראה ואהבה. זכות הרבים תלוי בו שלמד ברבים מידי שבת בשבתו, בפה מפיק מרגליות דרש דרושים יקרים ונפלאים, שהניח מהם ברכה בכתובים, תנצב"ה.
חתנו (של הגר"י) הג' החסיד המופרסם ר' שמואל זנוויל כהנא מדרגמירעש, (בן הג"ר יוסף מרדכי מדראגמירעשט בן הג"ר משולם פייבוש הנ"ל) נפטר תר"פ. נכדו הגה"צ ר' צבי הירש הכהן הי"ד אב"ד סטרימעטערע ובעמ"ס נחלת צבי (תש"ד) נכדו הרב הצדיק ר' אהרן משה לייפער הי"ד מסאטמאר (בן הרה"ק ר' בערצי בן הרה"ק ר' מרדכי מנאדווארנא) בעמ"ס ויקהל משה, ועוד. (תש"ד)
רבי יהודה הכהן הלר נתפרסם בחיבומשפחת כהנא היא משפחת כהנים, בעלת מסורת שלפיה היא מצאצאי משפחה בעלת יוחסין עתיק יומין משבט יהודה. מסורתם מספרת כי אבות אבותיהם היו משפחת התפוחים, אחת מארבע משפחות אצילי יהודה וירושלים שהובאו על ידי טיטוס לרומא, והובלו בחוצות העיר בראש השבויים בשנת 71. השמות של המשפחות היו: "מן הענוים" ( Anav או Dellmansi או Piatello) "מן התפוחים" (de'Pomis או De' Pomi), "מן האדומים" (De'Rossi) ו"מן הזקנים" (dello Vecchio או De'Vechhi)[1].
משפחת כהנא מיחסת עצמה לצאצאי דוד המלך, היות שהם צאצאי בנותיו של רש"י. אשר לרש"י קיימת מסורת מצאצאי התנא רבי יוחנן הסנדלר, ורבי יוחנן הסנדלר היה דור רביעי לרבן גמליאל הזקן, ומשפחת רבן גמליאל באה ממשפחת דוד המלך. גם מהרש"ל זכה לייחוס זה [2].
הקשר בין משפחת "התפוחים" לבין משפחת כהנא עובר דרך ר' משה הלוי ולרשטיין, רב ראשי של אשכנז במאה ה-16. נכדו היה רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (1579-1654) מחבר "תוספות יום טוב". בתו ריזל נישאה לר' יעקב יוסף כהנא - אב-בית דין טריסק - הוא אבי אבות המשפחות לבית כהנא מסיגט.
בשואה ניספו רוב בני המשפחה. מעטים היו בארץ ישראל וניצלו, ובהם : יצחק כַּהן, הנשיא השישי של בית המשפט העליון, אחיו הגדול, הרב ד"ר קלמן כהנא ממנהיגי פועלי אגודת ישראל ומחותמי מגילת העצמאות וסגן שר החינוך והתרבות בממשלות ישראל, הרב ד"ר שמואל זנוויל כהנא [1] - מנכ"ל משרד הדתות ויוזם פיתוח המקומות הקדושים[3] וחבר הכנסת מאיר כהנא שמשפחתו הגיעה לצפת במאה ה-19 [4]
רו "קונטרס הספיקות
Rabbi Judah Kahana Heller, r. of Sziget, "Kuntres ha-Sfekot"'s Timeline
1743 |
December 2, 1743
|
Kalisch, Galicia, Austria-Hungary/Kalusz, Ukraine, קאלוש, מחוז איבנו-פרנקיבסק, Ukraine
|
|
1762 |
1762
|
קאליש, גליציה
|
|
1765 |
1765
|
Sighetu Marmației, Județul Maramureș, Romania
|
|
1770 |
1770
|
Poland
|
|
1770
|
קאליש, גליציה
|
||
1770
|
קאליש, גליציה
|
||
1775 |
1775
|
Kalusz / Kalush, Galicia, Austria / Ukraine
|
|
1775
|
Kalisz, Powiat de Kalisz, Grande-Pologne, Poland
|
||
1785 |
1785
|
Sziget, Romania
|
|
1819 |
April 22, 1819
Age 75
|
Sighetu Marmației, Maramureș, Romania
|