Historical records matching Rabbi Naftali Zvi Yehuda Berlin (The Netziv of Volozhin)
Immediate Family
-
wife
-
daughter
-
daughter
-
wife
-
mother
-
brother
About Rabbi Naftali Zvi Yehuda Berlin (The Netziv of Volozhin)
"Naftali Zvi Yehuda Berlin, (b. Mir, Russia, 1816 - d. Warsaw, Poland, August 10, 1893), also known as Reb Hirsch Leib Berlin, and commonly known by the acronym Netziv, was an Orthodox rabbi, dean of the Volozhin Yeshiva and author of several works of rabbinic literature in Lithuania."
=======================================================================================================================================================
http://www.zadikim.com/index.asp?catID=17337#ad-image-0
נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב ב"ר יעקב הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, (כונה בפי בני דורו: ר' הירש לייב) (כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) הידוע בשם הנצי"ב מוולוז'ין, היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19. הנצי"ב היה בכור לאביו, יעקב, שהיה סוחר ותלמיד חכם בעיר מיר. אביו היה מיוחס מצד אביו דור שישי לרבי אלחנן מברלין, מבעלי התוספות, ומצד אימו הגיע ייחוסו עד רבי מאיר אייזנשטט, בעל מחבר שו"ת פנים מאירות. הנצי"ב התחנך בישיבת מיר עד גיל 13 וחצי, אז לקחו ר' יצחק מוולוז'ין, ראש ישיבת וולוז'ין, כחתן לביתו ריינה-בתיה עם נישואיו התמסר הנצי"ב להתעמקות בתורה, כעשרים שנים עסק רק בלימוד, וסיפורים רווחו על שקדנותו המופלגת. בנו של הנצי"ב, הרב מאיר בר-אילן, מספר שבתחילה לא נודעה גדלותו המיוחדת של הנצי"ב עקב צניעותו. חליפת מכתבים בין הנצי"ב לאחד מגדולי ישראל בדורו, ר' דוד לוריא היא זו שהעמידה את חותנו, יצחק מוולוז'ין, על גדולתו של חתנו ומשנת תר"ז הוא נתבקש להעביר שיעורים בישיבת וולז'ין.
כשנפטר חמיו שנת תר"ט נעשה חתנו הראשון, ר' אליעזר יצחק, לראש ישיבה והנצי"ב מִשְנֶה לו. מותו בגיל צעיר של חתן זה, בשנת תרי"ג (1853), הביא להכתרתו של הנצי"ב כראש הישיבה. מתחרה על הנהגת הישיבה היה לו באותו זמן אבי שושלת בריסק, ר' יוסף דב בר סולובייצ'יק. השניים כיהנו זמן מה יחדיו, אך חילוקי הדעות והחיכוכים ביניהם היו רבים. הנצי"ב הצטיין בבקיאות ובפשטות, ואילו ר' יוסף-דוב בפלפלנות ובחריפות. ארבעה מגדולי הרבנים באותו הדור, ביניהם ר' יצחק אלחנן ספקטור מקובנה, התערבו במחלוקת שנוצרה והעמידה בסכנה את קיום הישיבה, והכריעו לזכותו של הנצי"ב. רבי יוסף בר נאלץ לעזוב את הישיבה. עם זאת, אחר כך באו שתי המשפחות בקשרי חיתון. נכדתו של הנצי"ב, בת חתנו ר' רפאל שפירא, נישאה לר' חיים סולובייצ'יק, וזה לימד בישיבה בעשור האחרון לקיומה.
בשנת תרל"א נפטרה אשתו, אם בנו ר' חיים ברלין. לאחר מותה נשא הנצי"ב את בת אחותו, בתיה מרים, ביתו של בעל ה"ערוך השולחן", רבי יחיאל מיכל אפשטיין, שהייתה צעירה ממנו בכשלושים שנה. לזוג נולדו שני הבנים: רבי יעקב ורבי מאיר ברלין (לימים בר-אילן) לאחר שהזקין ביקש למנות במקומו את בנו, ר' חיים, רבה של מוסקבה, אך חלק מהתלמידים התנגדו, כי רצו את הרב חיים סולובייצ'יק. תסיסה זו גרמה בסופו של דבר להלשנה לשלטונות על "תפקודה הלקוי" של הישיבה, שהביאה להתערבות שר ההשכלה הרוסי.ישיבת וולוז'ין נסגרה בסופו של דבר בשל הלחץ בלתי פוסק שהפעילו השלטונות הרוסיים על הנצי"ב. הטענה הרווחת היא שהנצי"ב החליט לסגור את הישיבה, כדי שלא ילמדו בה רוסית. אך למעשה הוא הסכים ללימוד של השפה הרוסית מחוץ לכתלי הישיבה, כפי שהוא כותב: "אם יצטרכו על פי המלכות ללמוד למודי חול גם כן, יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל, שיהא המורה ירא אלוהים" (שו"ת משיב דבר, א, סי' מ"ד), אולם דבר זה לא סיפק את שר החינוך הרוסי, שדרש בתרנ"א (1891), שעות לימוד רבות ללימודי חול, משעה 9 בבוקר ועד שעה 3 אחר הצהריים, שלא יהיו לימודים בערב, שלא ילמדו יותר מעשר שעות ביום ושכל הצוות של הישיבה יהיו בעלי דיפלומות לדרישות אלו לא יכול היה הנצי"ב להסכים והישיבה נסגרה. עם סגירת הישיבה בשבט תרנ"ב (פברואר 1892) גורשו גם ראשיה מהאזור. הנצי"ב חלה בשל התמוטטות מפעל חייו עליו שקד 38 שנים, והדאגה הרבה בשל החובות הכבדים של הישיבה (9,000 רובלים) לא הטיבה איתו. בריאותו הדרדרה, והוא אף חלה בשיתוק. מחלתו זו מנעה ממנו לממש את רצונו לעלות לארץ ישראל. כעבור כשנה וחצי, בכ"ח באב תרנ"ג, הלך לעולמו, בהיותו בוורשה. על שמו נקרא קיבוץ עין הנצי"ב ועין יהודה. ספריו: ספרי עם עמק הנצי"ב – חלק א דבר העמק - על הנ"ך העמק שאלה - על שאילתות דרב אחאי גאון ברכת הנצי"ב - על המכילתא רינה של תורה - על שיר השירים אגרות הנצי"ב דרשות הנצי"ב
=
http://www.yeshivavolozhin.org/rav-naftali-zvi-yehuda-berlin/
Rav Naftali Zvi Yehuda Berlin (1816-1893), known as the “Netziv.” was the head of the Volozhin Yeshiva from 1854-1892. Under Rav Berlin, enrollment increased steadily and the yeshiva produced prominent rabbinical leaders of East European Jewry, including Rav Shimon Shkop. The Netziv’s leadership of the Volozhin Yeshiva was challenged by Rav J.D. Soloveitchik, who had a different method for studying Torah and went on to found a rabbinical dynasty in Brisk, Belarus. Rav Berlin shut down the Volozhin Yeshiva in 1892 as he wouldn’t comply with restrictions on Judaic studies imposed by the Russian authorities. (The yeshiva reopened on a smaller scale after his death.) Rav Berlin, who had a traditionalist approach to Torah study, authored Ha’amek She’eila, a commentary on the She’iltoth halachic texts by Achai Gaon; Ha’amek Davar , observations on the Torah; Dvar Ha’emek, remarks on Nevi’im and Ketuvim; Meromei Sadeh, an analysis of the Talmud; Imrei Shefer, an interpretation of the Haggadah; and Meishiv Davar , a collection of his responsa.
===
https://torah.org/series/netziv/
Netziv By Rabbi Yitzchok Adlerstein Netziv: Davar B’Ito R. Naftoli Zvi Yehuda Berlin (1816-1893), best known by the acronym Netziv, led the famed Volozhin Yeshiva for almost forty years. His first wife was the daughter of R Yitzchok Volozhin, son of R Chaim Volozhin, regarded as the spiritual successor to the Vilna Gaon, according to whose suggestion the yeshiva had been founded. Weathering multiple fires that destroyed the town, as well as internal struggles, the yeshiva flourished under the leadership of the Netziv. He reluctantly closed it rather than submit to demands of the Czarist government that would have banned Torah study between the hours of 9 and 3 as well as evenings. His Torah labors extended beyond the traditional curriculum of the yeshiva. He responded in the Jewish press to attacks on tradition. His collection of responsa (Meishiv Davar) showed his willingness to address matters of applied halachah, which was not a specialty of the yeshiva. He involved himself in the nascent movement to reclaim the land of Israel, as a supporter of Chivas Tziyon, although he drew back somewhat in his later years. Nonetheless, several secret religious Zionist cells operated in the yeshiva. He wrote extensively on Tanach, and gave a regular parshah shiur each morning in the yeshiva. His work on Chumash, Ha’amek Davar, is the source of this ongoing shiur. R. Nachman Bulman zt”l suggested to me decades ago that the Netziv should be included in the group of outstanding gedolim of late 19th century Europe who responded head-on to the challenge of haskalah and Biblical criticism by showing the organic relationship between the Written Law and the Oral Law. (The others were R. Yaakov Mecklenburg, R. Samson Raphael Hirsch, and the Malbim.) Ha’amek Davar has become a modern classic. It should be of interest to us, I believe for a number of reasons: • Netziv will not entertain any separation between Torah She-b’al Peh and Torah She-b’ksav. Importing seemingly unrelated sugyos in Torah She-b’al Peh is Netziv’s chief tool with which to explain textual anomalies or difficult passages in Torah text. He does this seamlessly, and seemingly effortlessly. His product is thus a chizuk emunah against those who took a heretical position about Rabbinic Judaism. • More often than not, an approach of Netziv to any episode in Chumash will have to do with the primacy and importance of limud Torah. Ha’amek Davar is an important source of understanding the love for Torah and its centrality in pre-War Lita. • Netziv similarly reads gemara and midrashim into Nach, taking difficult or obscure passages and suggesting elegant approaches that account for every phrase and word. • Netziv was an original thinker. In many places, he offers what he concedes are approaches to text and topics that vary with the giants who preceded him. They are often breathtaking in their originality
=======================================================================================================================================================
Wikipedia links:
English,
עברית, Polski, Русский
=======================================================================================================================================================
other links:
http://www.findagrave.com/cgi-bin/fg.cgi?page=gr&GRid=86574894
http://www.jewishgen.org/yizkor/volozhin/vol112.html
http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/biography/netziv.html
About רבי נפתלי צבי יהודה ברלין (עברית)
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, (כונה בפי בני דורו: ר' הירש לייב) (כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) הידוע בשם הנצי"ב מוולוז'ין, היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%A6...
Rabbi Naftali Zvi Yehuda Berlin (The Netziv of Volozhin)'s Timeline
1816 |
November 20, 1816
|
Mir, Hrodzyenskaya Voblasts’, Belarus
|
|
1832 |
January 7, 1832
|
Valozhyn District, Minsk Region, Belarus
|
|
1840 |
1840
|
||
1851 |
1851
|
Valozhyn District, Minsk Region, Belarus
|
|
1872 |
1872
|
וולוזין, Belarus
|
|
1880 |
April 25, 1880
|
Valožyn, Minsk, Belarus
|
|
1893 |
August 10, 1893
Age 76
|
Warsaw, Mazovia, Poland
|